מוצאי שבת 10 ימים לעומר
ספר פרי הארץ - כשבא אל המקוה יכוין שהמקוה הוא שם
קנ"א דהיינו אהי"ה במלוי ההי"ן כזה אל"ף ה"ה יו"ד
ה"ה גמטריא קנ"א כמנין מקוה ועיקר יכוין שהמקוה שאנו טובלים בו הוא
בעצמו שם קנ"א ע"י השתלשלות ויטבול פעם א' ואח"כ יכוין שם
קנ"א כנ"ל בשעת שהוא תחת המים ואח"כ יכוין שם אגל"א (עיין
זח"ג שז ע"א) שהוא שם הגבורות היוצא מר"ת הפסוק אתה גבור לעולם
אדני ויטבול פעם ב' ויכוין שם הנ"ל ואח"כ יכוין שם אל"ד
ויכוין שמשם אגל"א נעשה מא' ג' ד' ונעשה שם אל"ד ויטבול פעם ג'
ויכוין שם הנ"ל ואח"כ יטבול פעם ד' בשעה שיהא ראשו תחת המים
ישלוב השני שמות אהי"ה ואל"ד כזה אל"ף א' ה"ה ל' יו"ד ד'
ה"ה ויכוין את הדבר שמתפללים עבורו שהוא בתוך השם הזה הוא נמתק שיעלה אותו
כנ"ל ויטבול פעם ה' וישלב את השם אהי"ה פשוט עם השם אל"ד
פשוט כזה אאהליד"ה ויכוין להעלות הדבר שמתפלל אל מדריגה עליונה של הבינה ואז
נעשה הכל חסד ורחמים גמורים:
ע"כ מצאנו דברי קדשו של הרב מהור"א (הוא רבי אברהם המלאך זי"ע) הנ"ל:
ראוי לציין כל פרשת לך לך בספר פרי הארץ נלקחה מפרשת לך לך מהספר חסד לאברהם (הוא רבי אברהם המלאך זי"ע). ומה שמובא בסוף פרשת לך לך מפרי הארץ הוא מה שהבאתי למעלה, אך הוא לא נמצא אצל ה"חסד לאברהם". מחבר הספר "פרי הארץ" הוא רבי מנחם מנדל מויטעפסק נפטר בראש חודש אייר תקמ"ח. וספרו נלקט מדברי קודשו שאמרם בכל שבת על יד הרב אליעזר זוסמן זלה"ה, ויצא לאור בשנת תקע"ד, עשרים ושש שנים לאחר פטירת הצדיק מויטעפסק, הקבור בבית העלמין הישן בטבריה, בחלקת תלמידי הבעש"ט. הסברה נותנת שלא נמצא מאמר לפרשת לך לך, ואז הכניסו את דברי המלאך לפרשת לך לך.
כעת נבוא לבאר את דבריו של ה"מלאך": מקוה הוא בגימטריא קנ"א אשר הוא אחד המילואים של שם אהי"ה. יש שלשה סוגי מילואים: אלפין ההין ויודין. מילוי אלפין: באותיות אל"ף ויו"ד אין שינוי, השינוי בא רק באות ה'. שלוש אפשרות יש: הא הה הי. וכאן המילוי הוא אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה שנקרא מילוי ההי"ן, והגימטריא שלו היא 151=קנא=מקוה. כשאנחנו מכוונים אנו למעשה עושים יחוד, מייחדים את שם השם אהיה במילואו, במחשבה שהמקוה בעצמו הוא שם קנ"א וטובלים טבילה (ראשונה) וכשאנחנו במים שוב מכוונים בתוך המים את אותה הכוונה. אחר שעולים מתוך המים (רק הראש בחוץ) מכוונים בשם אגל"א שהם ראשי המילים מתוך הפסוק א'תה ג'בור ל'עולם א'דני. וטובלים (טבילה שניה) ובתוך המים מכוונים שוב לשם אגל"א. ועולים מתוך המים (רק הראש בחוץ). ואז מכוונים לשם אל"ד הכוונה ש-א' וג' משם אגל"א הפכו לד' ושוב טובלים (טבילה שלישית) וכן יכוון זה בתוך המים. ושוב עולים. ושוב טובלים (טבילה רביעית) ובתוך המים יכוון אהיה במילוי אל"ד פשוט כזה: אל"ף א' ה"ה ל' יו"ד ד' ה"ה. ושוב טובלים (טבילה חמישית) וכשהוא בתוך המים ישלב במחשבה אהיה עם אל"ד כך: אאהלידה.
ואסביר מה שצריך להבין למי שמכוון
לטבול כך. אני טובל וכשאצא אהיה כתינוק היוצא מרחם אמו זך וטהור. בתוך הרחם נמצא
העובר בתוך מי שפיר שהם כדוגמת מי המקוה הנקראים מים חיים בחינת "אלהים
חיים". ה-רחם אותיות רמ"ח. בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וכשחוזר שליח
הציבור על "י"י אלהיכם אמת" עוד שלש תיבות יחד רמ"ח. (אם
מתפלל ביחידות מוסיף לפני "שמע" "אל מלך נאמן" וכך יש לו
רמ"ח תיבות. ואם חשקה נפשכם בעוד, גשו אל המאמר הטהרה
והיטהרות כאן בבלוג.
התנוחה בתוך המים כתנוחת התינוק
ברחם.
לסיכום:
1.
קנ"א - כשהראש בחוץ וכשהראש בפנים.
2.
אגל"א - בחוץ ובפנים.
3.
א"לד - בחוץ ובפנים.
4.
אל"ף א' ה"ה ל'
יו"ד ד' ה"ה - בתוך המים.
5. א'א'ה'ל'י'ד'ה' - בתוך המים.
אפשר לרשום את
הסיכום על דף קטן (עדיף בלימינציה) להתבונן בו לפני הטבילות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה