הַכֹּהֵן
הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכֲלֶנָּה בְּמָקוֹם קָדשׁ תֵּאָכֵל בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד (ויקרא
ו' י"ט). הנה עיקר תכלית המצות היא כדי לצרף בהן את הבריות (בראשית רבא מ"ד
א), פירוש כי הגוף הוא דבר גשמי בחינת חושך בלתי אור, והקב"ה ברוב רחמיו
וחסדיו רצה לזכך ולזכות את ישראל שיכנס ויאיר אור השם יתברך בגוף הגשמי, ושיהיה להם
אור רוחני באהבה ויראה לה' ומחשבות קדושות, לפיכך הרבה להם תורה ומצות (מכות
פ"ג משנה ט"ז), כדי שעל ידי תורה ומצות יאיר בהם אור ה', ויבואו לבחינת
עלמא דאתכסיא, לבחינת מחשבה קדושה באהבה ויראה בלתי לה' לבדו, כמאמר הכתוב (דברים
כ"ט כ"ח) הנסתרות לה' אלהינו וגו' פירוש שהעיקר הוא שיהיה הנסתרות היינו
המחשבות קדושות בלתי לה' לבדו.
ובחינת מחשבה
כזו נקרא בחינת שבת, בחינת נייחא לה' שנעשה רצונו, וכמו ששמעתי מאבי זללה"ה
שאמר בשם ר' ליבר זללה"ה על שבת שלפני הפסח שקורין אותו שבת הגדול, פירוש
שב"ת הוא המחשבה, פס"ח הוא הדבור שנקרא פ"ה ס"ח, ובחינת שבת
בחינת מחשבה שלפני הפסח הוא הדיבור, כשהוא בבחינת קדושה קורין אותו שבת הגדול, כי
הוא העיקר כנ"ל.
גם יש לפרש על
זה הדרך, דהנה יש ב' בחינות (של) צדיקים באהבה לה', בחינה א' שאוהב את ה' מחמת רוב
שפלותו, שרואה פחיתות עבודתו לה', ואף על פי כן הקב"ה מרחם עליו ועושה לו חסד
ורחמים אף על פי שאינו כדאי, כמו שאנו משבחים אותו, ברוך מרחם על הבריות, אף על פי
שאינו כדאי, אמנם כל זה הוא אהבתו לה' כאשר רואה חסדי השי"ת שעליו. אמנם יש
עוד בחינת צדיקים שאוהבים את ה' מתוך יסורים (היינו כאשר אין להם משאלות לבם
עדיין, ואף על פי כן הם אוהבים אותו ית') באהבה אמיתית אעפ"י שעדיין אין להם
בחינת גאולה וישועה מיסורים שלהם.
ובחינה זו נקרא
שבת שלפני הפסח, פירוש שבת מרמז לבחינת אהבה עילאה פסח מרמז לבחינת גאולה. וזהו
שבת שלפני הפסח, פירוש בחינת אהבה לה' שהוא מתוך יסורים, שלפני הפסח בחינת גאולה,
קורין לבחינה זו שבת הגדול, בחינת אהבה עילאה הגדולה במעלה מבחינה הראשונה.
ובחינה זו היה
במצרים, שהיה שבת שלפני הפסח לפני הגאולה, והיה גדול משאר שבתות, כי שבת אחר אינו
מאיר בימי השבוע רק עד יום ג' בשבת כדאיתא בגמרא, ושבת שבמצרים שלפני הפסח היה
בעשור לחודש, והאיר בימי השבוע עד יום ד' שהוא ערב פסח, והיה לישראל אהבה לה'
ושחטו את הפסח באהבה גדולה לה' כל עדת ישראל על ידי הארת שבת הגדול בחינת אהבה
עילאה כנ"ל.
וזהו עיקר תכלית
המכוון של כל המצות, שיאירו אור ה' בהגוף בבחינת אהבה ויראה במחשבתו כנ"ל.
אמנם זהו דוקא
אחר שנתן לנו השי"ת את תורתו הקדושה בתרי"ג מצות, ומעוררים את לבבינו
ומחשבותינו לבחינת אהבה כנ"ל, אבל אבותינו אברהם יצחק ויעקב שעדיין לא קבלו
את התורה והמצוות זככו את גופם בשאר עבודות, כדאיתא בספרים שאברהם אבינו עליו השלום
עבד לה' בחפירת באר מים חיים עבודת תפילין, ומה שנתקן על ידינו בעולמות עליונים על
ידי תפלין שלנו בחינה זו תקן אברהם אבינו ע"ה בחפירת הבאר.
ובאמת חפירת
הבאר הוא זרה ממצות ה', שאינה מהם, רק הוא בחי' תאוות עולם הזה, ולכן נקרא עבודה
זרה, פירוש שהיא עבודה שאינה ממצות ה' ולכן נקראת זרה.
וזהו שיסד בעל
אגדה מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו. פירוש,
שמתחלה קודם מתן תורה היו אבותינו מזככים גופם על ידי עבודות אחרים לה' שנקראו
זרים ממצות ה' כנ"ל, ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו, פירוש שקירב אותנו בקירוב
גדול שיהיה הזיכוך על ידי מצות הקדושים ולא על ידי עבודות אחרים וזרים.
וזהו שרמזו
רז"ל אין צו אלא עבודה זרה, ואיתא בזוהר הקדוש עבודה זרה ברשותייהו קיימין
בתאוון אחרנין וכו'. פירוש, עבודות שהם בבחינת רשות בבחינת תאוות אחרים, תאוות
עולם הזה, ואינם בבחי' מצות ה', זהו שנקרא עבודה זרה, ומזהיר הכתוב על בחי' עבודות
אלו שגם הם יהיו בבחינת קדושה.
וזהו שאמר הכתוב
(הושע י"ג ד') וְאָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וֵאלֹהִים
זוּלָתִי לֹא תֵדָע וּמוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתִּי, פירוש שיהיה לך בחינת אור ה'
אהבה ויראה אפילו בעסקך בבחינת ארץ מצרים, בבחינת גשמיות, גם שם תראה בחינת אלהות,
ותתבונן ממנה גדולת הבורא ברוך הוא. ואימתי יהיה זה, כאשר אלהים זולתי לא תדע,
פירוש שתדע שאין שום בחינת חיות אחר בלתי מה' שמלא כל הארץ כבודו ית'.
וזהו שאמר הכתוב
הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכֲלֶנָּה וגו'. ר"ל המחטא הוא לשון חסרון,
פירוש כשיחסר לכהן בחינת אותה אכילה גשמיות. רק במקום קדוש תאכל, שיאכל אותה
בבחינת קדושה, שיתבונן בבחינת קדושה שיש בה חיות אלהית כנ"ל. וזהו שאמרו
חז"ל הכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, שעל ידי אכילת כהנים שאכלו במקום קדוש
היינו בבחינת קדושה כנ"ל, האירו אור ה' בבעלים בבחינת אהבה לה', בבחינת
תשובה, ועל ידי זה מתכפרים, שנזכה לזה אמן כן יהי רצון:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה