"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". (גמרא פסחים). כך הורונו חכמינו שחייב כל אחד לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.
נשאלת השאלה האם ניסיתי פעם אחת לעמוד ולהתבונן באימרא הזו ולראות את עצמי כאילו יצאתי ממצרים? האם אתה ניסית? האם את ניסית?
לרוב התחושה הראשונה שלא ברור מה היה שם ואיך יוצאים. ומכאן השאלה, איך נרגיש את היציאה?
הדרך היותר מעשית היא להבין שמצרים היא משל על המייצרים אלה המעברים הסגורים בהם כלואה נפשנו. קל לנו להתבונן בשני ולנתח את אופיו את תכונותיו אפילו שהלבוש חוסם את פנימיותו. אך כיון שהוא לפנינו קל לנו. אך את עצמנו קשה לנו מאד לנתח כיון שאין כלום לפנינו ואפילו המראה מטעה אותנו. כאן הדרך היחידה היא להסתכל פנימה, מה שנגד ההרגל שלנו, שהתרגלנו להסתכל החוצה.
אך התורה הקדושה שהבינה את ערכנו מאירה לנו מכל פינה ומבקשת זכור שיצאת ממצרים!!!
כך מתחילה הפרשה:
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם:
המשפט הראשון אשר לנגד עינינו בעניין עבד יהודי – להזכיר לנו "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך".
דורשת מאיתנו התורה התבונן בנפשך הכלואה, למד והוצא אותה ממאסרה.
אם כן מהי אותה הנפש???
אותה הנפש היא חלק אלוהי זהו d.n.a של הבורא יתברך שמו!!!
ומה מעשיו של הקדוש ברוך הוא? בורא!!!
"וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה": (ישעיה נ"א ט"ז). אומר רבי נחמן "אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי בְּשֻׁתָּפִי וְכוּ', כִּי הוּא גַּם כֵּן כְּמוֹ בּוֹרֵא בְּמִלּוּלוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּנַּ"ל" (ליקוטי מוהר"ן).
מה הוא (הקדוש ברוך הוא) בורא במילולו אף אתה (אתה!) ברא במילוליך!!
ומהו אותו מילול? זוהי הנבואה!!
ומכאן נביא מדברי רבי משה די ליאון מתוך ספרו "שקל הקודש".
"התבונן כי כל הנביאים כולם שלא השיגו מעלת משה רבינו עליו השלום ולא הייתה נבואתם נבואה מצוחצחת מפני שהם לא ניבאו אלא מתוך אספקלריא שאינה מאירה ומשה רבינו ע"ה עלה במעלה עליונה על כל הנביאים והייתה נבואתו מתוך אספקלריא המאירה.....
ואמנם כי אף על פי שהרבה בני אדם הנכנסים בסוד החכמה הזאת וחושבים לעלות במסילות וטובעים בטיט היון, ולא ישיגו לרוץ אורח ויהיו כקורח ורואים בסוד דרכי החכמה הזאת תיקון דרך האספקלריאות וסוד המידות העליונות עניינים יורדים עולים, זו היה ראש, וזו זרוע ימין, וזו זרוע שמאל, וזה גוף, וזה ירכיים חס ושלום. אל ישט אל הדרך הזה לבך ורעיוניך, אלא הוא תיקון כפי שתוכל להבין - איך משתלשלים זה בזה ומייחדים זה בזה כפי תיקון איברי האדם, שהם משתלשלים זה בזה ומתייחדים ונכללים זה בזה כפי תיקונם ועניינם להיותו אחד. כך בעניין זה בדמיון זה יש אספקלריא גדולה על אחרת ונכללת זה בזו ונתקנת אחת באחת, והיה המשכן אחד. ועל כן יש לעיין ולדקדק הנכנס בסוד הדרכים האלה לכונן רעיוניו ומחשבותיו לבלתי יעשה בדרכים האלה מחשבות זרות וללכת אורחות עקלקלות, ובדרך הזה יבטח בשֵם ה' וישען באלהיו "כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור" וגו':
יש לך לדעת כי בכל הדרכים האלה יש לאדם להיזהר ולהישמר שַם ואל יטעה לבו אחרי הדברים אשר לא יועילו, כי תהו המה. כי האלהים אחד מיוחד בלי שום שנוי ובלי שום דבר מאותם הדברים המתהפכים. כי הוא באחת הוא ידבר כאמרו "כי באחת ידבר אל".
ואמנם אע"פ שהם ספירות אספקלריאות נכוחות ישרות, אחת היא, בלי שום פירוד. על כן אמרתי הישמר אל תפן אל און ואל תחשוב מחשבות ההבל, כי אין שנוי ואין פירוד ולא ימין ולא שמאל וגו'. כאמרם ז"ל, אלא דברה תורה בלשון בני אדם, כאשר התעוררנו ופירשנו בתחילה.
ואמנם כי הוא יתברך המציא סוד מציאותו, והמציא זוהר אספקלריא שתמשיך מאורו ואף על פי כן לא היו יכולין כל העולמות לסבלו עד שברא אור לאורו וברא עולמות. והאור ההוא נקרא לבוש. מלמד שהלביש אור באור ונכלל זה בזה, ומתוך האספקלריא העליונה נמשכו שאר כל המאורות האחרות.
ואמנם כי סוד העניינים האלה ניתן לחכמים יודעי דת ודין לעיין ולהסתכל בדברים העליונים, כי סוד מציאותו הוא יתברך שמו המציא לקיים העולמות ולמען ילכו לנוכח בני האדם וידעו כי יש אלהים מושל. וברא כל הדברים העליונים והתחתונים והכל מאתו. והנה "השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו" ואין מי שיוכל להשיג אמתתו יתברך שמו זולתי מקצת דרכי המציאות אשר המציא.
ועל כל פנים בהתעורר החכם המשכיל לחקור ולדעת עניין האמת יוכל אדם להשיג קצות אמיתת מציאותו.
והנני נכנס בסוד הדרכים האלה, והשם יעזרנו ללכת בדרכיו הישרים, ונלכה באורחותיו כי ממנו תצא תורה ודבר ה', וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם, כי הוא אלהי האלהים ואדני האדנים. אין שום חלק בעניין מציאותו כאשר יש הרבה שמחלקים העניינים אחת אחד לבד חס ושלום, כי אין לקצץ בנטיעות, ועל כן אעורר ואכנס בסוד הדברים האלה.
סדר המציאות כפי תוכן החכמה הנוראה אשר היא עיקר ויסוד לפי החכמות והיא הנקראת קבלה. על כי היא קבלה למשה עליו השלום מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים והזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה כפי קבלת התורה. והם הורישו זה לזה עניין החכמה הזאת.
ואמנם כי דרך החכמה הזאת הייתה נתונה לאדם הראשון בשעה שהכניסו לגן עדן ונתן לו סוד החכמה הזאת. והייתה עמו עד אשר חטא והוציאו מגן עדן. ולאחר כך כשמת אדם הראשון ירש החכמה הזאת שת בנו שנברא בצלמו בדמותו. כאמרו "ויולד בדמותו כצלמו".
ולאחר כך נתגלתה החכמה הזאת לנח הצדיק והוא הורישה לשם בנו עד אשר ירש אותה אברהם אבינו עליו השלום. ובחכמה הזאת עבד לבוראו וישמר משמרתו מצוותיו חוקותיו ותורותיו. והוא הוריש אותה ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב לבניו. עד אשר עמדו הדורות האחרונים על הר סיני, והורישה למשה עליו השלום וכו', כפי אשר אמרנו ומשם קבלו איש מפי איש כל הדורות הבאים אחריהם.
ובגלות החל הזה (החלה כעת) ורוב הצרות נשתכחה החכמה הזאת זולתי מזער אחד מעיר ושנים ממשפחה והם התעוררו החכמה בכל דור ודור. ועל כן החכמה הזאת היא קבלה איש מפי איש, וכל התורה תורה שבכתב ותורה שבעל פה מיוסדת על החכמה הזאת. ואמנם יש להתעורר ולחקור כפי הדרך הנכון אשר הוא כפי השגת האמת.
זו ההקדמה והשם יהיה בעזרנו, שנוכל להמשיך.
