הכנה ללימוד הקבלה

אני מזכיר! אני מביא כאן מדברי הרמ"ק הפזורים בספריו. כפי שליקט אותם לפני כ100 שנים שמואל אבא הורודצקי מצאצאי רבי נחמן מברסלב.

אין ראוי לבוא בכל עת אל הקודש, עד שיטהר מחשבותיו מהבלי הזמן ותחבולותיו, וינקה ראשו מהגאוה כי היא קליפה מונעת לבעלה מלהיכנס לחזות בנועם השם ומלבקר בהיכל חכמה הזאת. וצריך להשפיל עצמו כעפר לפני כל אדם ויהיה שומע חרפתו ושמח ביסורין, ולא יהיה עסקו בחכמת התורה להתגאות. ומה גם לימוד החכמה הזאת, כי אש היא עד אבדון תאכל. לכן צריך להתנהג בשפלות זמן עד אשר יראה בעצמו, ואז יכנס אל מקדש השם. וראוי לכל הבא בשערי הגן, גן החכמה, להיות תפילתו לאל יישר צעדיו וייטב לכחו, לבל יכשל ולבל ימוט מו האמת ימין ושמאל.

ידיעת סודות תורתנו הקדושה היא ע"י הצרופים והגימטריאות והתמורות וראשי תיבות וסופי תיבות ותוכי תיבות וראשי פסוקים וסופי פסוקים ודלוג אותיות וצרוף אותיות. ועניינים אלו נשגבים ונעלמים וסודם נשגבה ואין בנו כח להשיגם לרוב העלמם. כי יתחלפו על פי דרכים אלו לאין סוף ולאין תכלית. ועל זה נאמר "ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים". ועניינים אלו אנו מקוים שיתגלו אחר התחיה אחר העיכול החומר העכור ואחר שיצרף הגוף הנגוף ויישאר הצורה בחפץ יוצרה.

ואחר שאתה מורגל להפשיט המלות והעניינים מקליפות משלים, תרגיל עצמך להפשיט המאמרים מחומרם ולהמשיך דעתך בהיכנסם בפנימיות, אם יורו על השפעת המידות או קשרן או המשכתן ואצילותן אלו מאלו או שורשן או הנהגתן. ועניין זה אי אפשר לך לעמוד עליו כראוי, אם לא ע״י הנהגתך בפשטי הזוהר בפסוקים היאך הוא מפשיטם מחומרם ומגלה נסתרים, ומשם תתחכם אל כיוצא בו, ואז יגיע שכלך אל שיעור מדרגה שתוסיף בהשכלת החכמה ובהקדמותיה בפלא, מה שהוא חלקך בסיוע נשמתך בתפיסתה בצורות העליונות הדקות. ואם אתה הרחקת אותה ברוע מפעליך דע שלא תועיל לך כל עצתי זאת באחד מאלף מהתועלת שהייתה מועילה לך אם נטהרת. ועוד אני מפחד שלא יזיקך. וכח הקליפות המחוברות אליה לא יביאך אל מקום שתיפול במהמורות האמונות המזיקות כמו שנפלו רבים שקדמוך בעבור היותם רוצים להיכנס אל חכמת הפרד״ס קודם הזמן הנאות לכל הסיבות הצריכות אל העניין הזה.

ורבים נכנסו לים חכמת הפרד״ס הזאת ונוקשו ונלכדו ברשת שוחה עמוקה. ולכך אתה אחי, הכנס בפרד״ס מדרגם אחר מדרגה ע״י אומן בקי, והתלמד בספרי רבי שמעון בר יוחאי עליו השלום ובהם תמצא נועם לשכלך הזך אם אתה מן הזוכים, ואל תמהר להציץ מן חרכי מעוט ידיעותיך פן יחשכו עיניך בסברות כוזבות ונמצאת נפגע. אלא עמוד והתבונן עד שיפתחו לך שערי מדע, ותהיה מאחד מעיר ושנים ממשפחה הנאספים אליה בשלום ונכנסים בשלום.

ואל יעלה בדעת שום יודע המעיין בספרי חכמת הקבלה, שאפשר למקובל חכם לכתוב כל חקיקת הדברים בספר כמו שהם בלב המשכיל, מפני שמתמעטים הדברים מהלב אל הכתב, לכך לא ידמה שום יודע שירד לעומק ספרי החכמה הזאת, ומה גם דברי רבי שמעון בר יוחאי עליו השלום. הגם שהיו דבריו כשאר חלקי תורתנו הקדושה, היו קצרים מפני שהם דברי התנא. והעריך דברי המשנה עם דברי התלמוד ודברי התלמוד עם דברי הגאונים ואחר כך המפרשים. והעריך שכלנו הקצר אל ערכי דבריהם. ועוד העריך היותם סתרי תורה כמה יתרחקו. אמנם נשיג מהם מה שיעזר השכל מאת הבורא שהעיקר תלוי בו.

באופן וזמן לימוד הקבלה,

ראיתי ענין זה מתחלק אל שלשה חלקים: האחד בהכנת עצמו להיותו ראוי להיכנס אל ההיכל הזה. והן אמת אין ראוי לכל הבא למלא את ידו, ללבוש את בגדי השרד לשרת בקודש יבא וילבש חס ושלום, אלא ראוי ראשונה להפשיט מעליו קליפת הגאווה הגסה המונעת אותו מלהשיג האמת, ויכוון לבו לשמים כדי שלא יכשל. שנית, צריך שיהיה מורגל בפלפול בעומק, כדי שיהיה מורגל ויוכל להפשיט המאמרים מהמשלים ובזה יגיע אל המכוון בחכמה זו. שלישית ידבק עצמו למלא כרסו בדיני הגמרא ופירוש המצות על דרך הפשט בפירוש הרמב"ם ביד החזקה. ידריך עצמו גם במקרא הן רב הן מעט, כדי שיהיה שלם במקרא ומשנה ובידיעה נכונה ואל יכשל.

בהגעת הזמן. אין ספק שאין ראוי לאדם להיכנס בחכמה זו אם לא נשא אשה ויטהר מחשבתו. עוד צריך להגיעו לפחות לשנת העשרים כדי שיגיע לפחות לחצי ימי הבינה, ואף אם יש שפירשו עד שיגיע האדם לשנת הארבעים אין דעתנו מסכמת בזה עמהם, והרבה עשו כדעתנו והצליחו. ועם כל זה הכל לפי טהר הלב וכפי טוב העצה הנכונה.

בזמן הראוי ללמוד. ודאי כי בכל יום נקל אל האדם ללמוד, אמנם הזמנים היותר מוכנים להשכיל בעומק הן בלילות ארוכות מחצות ואילך, או ביומא דשבתא דיומא גרים, וכן בערב שבת מחצות ואילך, ובימים טובים, ומה גם בעצרת כי זה ניסיתי פעמים רבות ומצאתיו יום הצלחה דרך פלא, וביומי סוכות בסוכה כי שם יש הצלחה גדולה. ושעות אלה הנזכרות הן מנוסות אצלי ודרך ניסיון אני מדבר.

בדרך הלימוד. צריך שתשתתפנה אל הלומד היראה והשמחה יחד כדכתיב וגילו ברעדה, ותשתתף אל שתי מדות אלה הענווה. וקרוב בעיני שצריך גם להצטרף אל שלש אלה הדאגה מזמן הנעורים, וגם החרטה מהפעולות החולפות שהם מסך קצת מבדיל. עוד יתמיד האדם בלב נשבר להתוודות על העוון ובוודאי מועיל נגד הקליפה.

ממי ילמד. ממי שנהג בדרכי יושר כפי האפשר, כי בידו מסורים גנזי רבו. ואל ירדוף אחר המתגאים בידיעתם, כי קולם יהמה כגלי הים ואין להם כדי רביעית, וזה ניסיתי אני פעמים הרבה. וקרה גם ענין זה לקצת מחברים יחברו ספריהם בחידות ומליצות וחרוזים, עד יבאו דבריהם ברב ענין, ולא נכניס ראשנו בזה חס ושלום, שאין ראוי להטיל מום בקדשים. אמנם הספרים שידבק בהם האדם להשגיח בהם, הם, חיבורי הרשב"י ע"ה כמו הזהר והתיקונים ורעיא מהימנא ושה"ש וסבא וינוקא. ומהקודמים אליו, ספר יצירה, וספר הבהיר, ומדרש רות, ומדרש איכה מהזוהר. ומהמאוחרים, מדרש מגלת אסתר מהזוהר. וגם ספר מעין החכמה, ופרקי מרכבה, ופרקי מעשה בראשית, וכיוצא, וקצת פקודין הנמצאים להרשב"י ע"ה. בהם ידבק האדם לאהבה ויצליח בחכמה זו, ובתנאי שיעמיק בהם בעיון נמרץ ואז ימצא מבואר רוב מה שנמצא בספרי המפרשים האחרונים ולא יצטרך אליהם, ולא חס ושלום כוונתנו לפסול, אלא לבחור אל המעיין הדרך הקצרה עם היותה ארוכה.

הכת הרצויה, הם אותם האוחזים להם דרך הישר, שיש להם חלק במקרא וחלק בגמרא והוראותיה שהם אצלנו כמשנה, וחלק בחכמה זו (קבלה), ולומדים אותה לשמה להיכנס בסודותיה לדעת את קונם, להשיג המעלה הנפלאה בהשגה האמתית בידיעת התורה, ולהתפלל לפני קונם לייחד במצותיו קודשא בריך הוא ושכינתיה, והיא העבודה הרצויה לפני בורא כל.