נשמה טהורה שנתת בי

במאמר שפרסמתי בשני לספטמבר הנקרא "ולא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" הבאתי ציטוט מתוך ספר סתרי תורה לאבולעפיה. נשאלתי בתגובה:
שלום אמנון
האם תוכל לבאר מעט יותר מה הכוונה במשפט "כי בה יתחכמו כל ישראל וכל הנמשכים אחריהם" תודה!
יעקב
אינני בטוח שאני יורד לסוף דעתו של השואל כי כך פשט העניין שלעתיד לבוא ילמד המשיח מסודות התורה מה שנקרא החכמה הפנימית, בעניינים שעדיין לא נשמעו, ובם יתחכמו כל ישראל והנמשכים אחריהם הם הגויים שיקבלו על עצמם את מלכות השם.
ואולי מבקש השואל יותר חידוד אז אכנס קצת בעובי הקורה ואולי יתרצה השואל ובא לציון גואל.
אומר רבנו בחיי בספרו כד הקמח: ובזמן המשיח יחזרו כל האומות לאמונתנו הוא שכתוב (צפניה ג) "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד". וכתיב (זכריה יז) "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
ואחר מוסיף עוד:
קבלה בידינו שהגאולה העתידה עתידה שתהיה בדמיון גאולת מצרים כשם שמצינו קריעת ים סוף בגאולת מצרים כן תמצא בגאולה העתידה (ישעיה יא) "והחרים ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו" וגו'.
ונבוא לישב בין הפיסקה הראשונה לשנייה. שהרי אם כולם ישובו למה צריך שוב קריעת ים סוף? אלא שבימות המשיח יחזרו כל האומות דהיינו המעצמות יקבלו עליהם את השם ויצטרפו אלינו כדוגמת הערב רב שיצא ממצרים, אך עדיין יישארו אויבים רבים הרוצים לכלותינו כמו שהיה במצרים ואז נצרך לנס קריעת הים כפי שהיה וכל אויבינו יטבעו בים ואז יוכל המשיח לגלות לנו את החכמה הפנימית. כפי שלאחר שטבעו אויבנו בים סוף קבלנו את התורה במעמד הר סיני. וזה מה שאומר הרב אבולעפיה "כי בה יתחכמו כל ישראל וכל הנמשכים אחריהם".
ולשאלתו השנייה של יעקב מתוך המאמר האחרון:

שוב שלום,
האם נכון להגיד שהלב קרוב יותר לאין סוף ב"ה ומשם מקבל/קוטף מחשבותיו ואז מעבירן למוח?
תודה, יעקב
אנסה לבאר - עוד נראה שחוזר הרב אבולעפיה ומדמה את המשכן ללב. ונאמר בתורה (שמות כה' ח') וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: אומר רבנו בחיי - קרא המשכן מקדש על שם שהוא מקודש בשריית השכינה.
אנו צריכים להכין את הלב למשכן ואז השם אומר "ושכנתי בתוכם". וכבר עמדו המפרשים על המילה "בתוכם". שהרי היה צריך לומר בתוכו הינו בתוכו של המשכן. וכך אומר ה"כתב סופר" "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". צריך להבין היה לו לומר ושכנתי בתוכו. ועיין של"ה (פירוש הנקרא שני לוחות הברית) שפירש דכל צדיק מדור לשכינה והיינו בתוכם בתוך כל אחד מישראל".
אז אם לזה אתה יעקב מתכוון שהלב קרוב יותר לאין סוף, אינני יודע איך למדוד ונכנס כאן לתסבוכת לא קלה. כי כשאנחנו מתייחסים לשם ולכל אחד מן שמות השם אין אנו עוסקים כלל באין סוף, אלא בספירות הנאצלות מן האין סוף, ובכינוי השמות. ובמקרה דנן מזכירה התורה את שם ההוי"ה שאומר "ושכנתי בתוכם". אז אם לזה הכוונה שהלב יותר קרוב לשם ההוי"ה? קשה לי לדעת. בפעם הקודמת עשיתי צינטור יכול להיות שנצטרך לניתוח לב והעסק לא פשוט. ואל נשכח את חלוקת הנפש שמתחלקת לחמשה חלקים שהם: נפש רוח נשמה חיה יחידה. החיה והיחידה הם עדיין מעלי גם באופן סכמטי וגם באופן הבנתי. ויתר השלשה מתחלקים כך: משכן הנפש בכבד, משכן הרוח בלב, ומשכן הנשמה בראש. עדיין יש משהו בראש נצטרך ללכת בזהירות שלב שלב.
השבת לפנינו, ניתן לה לרדת עלינו, נפתח ליבנו, נמלאו במחשבות ואז שרבות מחשבות בלב איש נחכה ועצת השם היא תקום.
וכך מסביר הגאון מוילנא - רבות מחשבות וגו' בעת שרוצה האדם לעשות איזה דבר לצרכו יחשוב מחשבות רבות איך לעשות ומה ואימתי ושאר ספיקותיו אך כולם אינן כלום, אבל עצת ה' מה שנותן לו הקב"ה עצה בלב לעשות היא תקום שתתקיים, שעצה נקרא מה שמייעץ לחברו או מה שיערוך ה' בלבבו, ומחשבה הוא מה שאדם בעצמו חושב: (כדאי להתעמק בהסבר)
אז המחשבות בלב וגם העצה בלב. ואני חוזר לאבא שבשמים וקורא אוי אבא! אוי אבא! נשמה טהורה שנתתה בי מה היא עושה? מה תפקידה? שבת שלום