פרקי
אבות פרק ה' משנה ג': עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ
עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם
אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
ראשית
נביא כמה מהמפרשים המציינים את עשרת הנסיונות: ואציין בסוגריים תוספת או גריעה אצל
אלו המפרשים.
רמב"ם
1.
לך לך מארצך 2. ויהי רעב בארץ 3. בהלקח שרה לפרעה 4. הלחמו בד' מלכים 5. לקחו הגר
לאשה 6. ברית מילה 7. מלך גרר בלקחו שרה 8. גרוש הגר 9.הרחקת בנו ישמעאל 10.
העקידה: (לא מונה כבשן האש כיון שלא מפורש בתורה)
רבינו
יונה
1.שהפילו
נמרוד לכבשן האש 2. לך לך מארצך 3. ויהי רעב בארץ 4. לקיחת שרה לפרעה 5. מלחמת
ארבעת מלכים 6. בן תשעים ותשע שנה במולו 7. לקיחת שרה לאבימלך. 8. כשגרש הגר
וישמעאל בנו 9. עקידת יצחק בנו 10. מקום לקבורת שרה: (מוסיף את מקום קבורת שרה)
רבינו
בחיי
1.לך
לך מארצך 2. הרעב בארץ 3. כשנלקחה שרה בית פרעה 4. שהראהו בנבואת בין הבתרים שעבוד
בניו בד' מלכיות, 5. מה שהוצרך לקחת הגר שפחת שרה לאשה, 6.המילה בימי זקנתו 8.
כשנלקחה שרה לבית אבימלך, 8. כשהוצרך לגרש את הגר אחר שילדה לו ישמעאל 9. שהוצרך
לו לגרש את ישמעאל בנו 10. העקידה:
ברטנורה
1. שהשליכו נמרוד כבשן האש. 2. לך לך מארצך. 3. ויהי רעב. 4. ותוקח
האשה בית פרעה. 5. מלחמת המלכים. 6. מעמד בין הבתרים שהראהו שעבוד מלכיות. 7. המילה.
8. וישלח אבימלך ויקח את שרה. 9. גרש האמה
הזאת ואת בנה. 10. העקידה:
הגר"א
1.כשנולד
אברהם אבינו בקשו כל גדולי המלכות להרגו ונחבא מתחת לארץ י"ג שנה שלא ראה שמש
וירח, 2. כבשן האש. 3. לך לך. 4. רעב 5. ותלקח שרה. 6. בהלחמו במלכים. 7. דבר ה'
אל אברם במחזה. 8. מילה. 9. גרוש הגר וישמעאל. 10 העקידה: (מוסיף שנחבא תחת הארץ).
נבאר בתחילה דרך הנסיון: הקב"ה אינו מעמיד בנסיון אדם שאינו יכול לעמוד בו. אין
הרשעים עומדים לנסיון (כל אלה אינם ציטוטים מדויקים). את הנסיון מביא האדם על
עצמו. האדם מהרהר בליבו והמלאך הממונה על שמיעת הרהורו מעמיד אותו לנסיון המלאך לא
יכול לשמוע את מחשבות האדם רק הקדוש ברוך הוא יודע מחשבות האדם.
המחשבה מתחלקת לחלקים לא אגע בכל
הסברות רק אקח דרך אשר במעט הסברים תקלט. אל המוח חודרים ניצוצות הנקראים עצה,
הבאה מהבורא ואנחנו אוחזים את אחד הניצוצות וזה נקרא רעיון. הרעיון עדין ללא פרטים,
אפשר לתפוס אותו בתור אור. ואז יורד למחשבה. שלשת החלוקים האלו נעשים בהבזק אחד ורק
במחשבה יש פרטים. ישנה תקשורת בין המוח והלב וכן ישנן מחשבות בלב שמשם יורדות
להרהורי לב. וזה מה ששומע המלאך. וכשמביע האדם בהרהורי ליבו רצון להשיג מדרגה
רוחנית גבוהה ממה שהוא נמצא כרגע, תפקיד המלאך להעמיד אותו לנסיון על מנת לדעת האם
הוא יכול לעמוד במדרגה שהרהר. ואם יעמוד בנסיון קנה את המדרגה. יש פעמים שלא יבחין
האדם בנסיון כיון שהפרטים שהיו לו בהרהור ובנסיון עצמו שונים.
כמובן שקנית המדרגות מטרתה להתקרב
לבורא לדבוק בו ליראה ואהבה אותו. (דברים ו' ה') וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל
נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. (דברים
ד' ד') וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה
אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. (דברים
י' י"ב) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהֹוָה
אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת
בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל
לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. וכו'
וכו'. ובזאת הבחינה נבחן אברהם אבינו כפי שאומרת המשנה לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ
עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וכן
נאמר לו בעקידה, (בראשית כ"ב י"ב) כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה אברהם נבחן במדרגות האהבה, אהבת
עצמו אהבת קרוביו אהבת הבורא ועמד בכולן. בכל לבבך-אהבת הבורא אהבת אשתו אהבת
ילדיו. בכל נפשך-אהבת עצמו אפילו נוטל את נפשך. בכל מאודך-אהבת הממון.
וכל המדרגות של האדם ניטלים ממנו
בשעת הנסיון רק כח ההתמדה שלו להשיג המדרגות נשאר בידו. אפשר למצוא דמיון לזה
בחיינו. הלמוד בבית הספר באוניברסיטה ובכל מוסדות הלימוד צריכים לעמוד במבחנים
וההצלחה היא הדרך להתקדמות. לעומתם המבחנים הפסיכומטרים מטרת הבחינה היא לנבא את סיכויי ההצלחה של
המועמדים בלימודים, והיא מזכירה את
הנסיון של הצדיקים להתעלות במדרגות.
ואני רוצה להתרכז בנסיון העקידה.
לכאורה כאן שניים עומדים לנסיון אברהם ויצחק. התורה לא מגלה לנו את הרהורי לבם ועל
כן אפנה למדרשים.
מדרש רבה בראשית - פרשה נה פסקה ד: אַחַר
הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַחַר הִרְהוּרֵי דְבָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, מִי הִרְהֵר?
אַבְרָהָם הִרְהֵר! וְאָמַר שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי אֶת הַכֹּל וְלֹא
הִפְרַשְׁתִּי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא פַּר אֶחָד וְלֹא אַיִל אֶחָד.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מְנָת שֶׁנֹּאמַר לְךָ שֶׁתַּקְרִיב אֶת
בִּנְךָ וְלֹא תְעַכֵּב, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר אֱלֹהִים,
וְהָאֱלֹהִים-הוּא וּבֵית דִּינוֹ, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָמְרוּ, אַבְרָהָם זֶה
שָׂמַח וְשִׂמַּח אֶת הַכֹּל וְלֹא הִפְרִישׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא פַּר
אֶחָד וְלֹא אַיִל אֶחָד. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מְנָת
שֶׁנֹּאמַר לוֹ שֶׁיַּקְרִיב אֶת בְּנוֹ וְלֹא יְעַכֵּב. יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל
הָיוּ מִדַּיְּנִים זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר אֲנִי חָבִיב מִמְךָ שֶׁנִּמַּלְתִּי
לִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְזֶה אָמַר חָבִיב אֲנִי מִמְךָ שֶׁנִּמַּלְתִּי
לִשְׁמוֹנָה יָמִים. אָמַר לוֹ יִשְׁמָעֵאל, אֲנִי חָבִיב מִמְךָ שֶׁנִּמַּלְתִּי
לִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֲבָל אַתָּה נִמַּלְתָּ בְּקָטְנְךָ וְאִי אֶפְשָׁר
לִמְחוֹת. אָמַר לוֹ יִצְחָק כָּל מַה שֶּׁהִלְוֵיתָ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
שְׁלשָׁה טִפִּים דַּם הֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי עַכְשָׁו בֶּן שְׁלשִׁים וְשֶׁבַע
שָׁנָה אִלּוּ מְבַקֵּשׁ לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִשָּׁחֵט אֵינִי
מְעַכֵּב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הַשָּׁעָה, מִיָּד וְהָאֱלֹהִים
נִסָּה אֶת אַבְרָהָם.
מגלה לנו המדרש את הרהורי לבו של אברהם כיון
שהואשם שבמשתה לכאורה לא שיתף את הקדוש ברוך הוא, כיון שלא הקריב לפניו לא פר ולא
איל. ומביע בהרהורי לבו שאילו יבקש ממנו הקדוש ברוך הוא להקריב את בנו לא יעכב
מלבצע. וכן יצחק מוכן ומזומן להשחט כפי שנשמע מויכוחו עם ישמעאל. (אין בכוונתי כעת
להיכנס ולבאר מהיכן לוקח המדרש את דבריו, ומהו מדרש? שעליו אומרים לנו: התורה
מתבארת בדרך פרדס-פשט,רמז,דרש,סוד). והנסיון נרשם לאברהם. גדול הנסיון לאין ארוך
לאב (אברהם) לשחוט את בנו (יצחק) מאשר לאדם (יצחק) למסור נפשו על קדושת השם.
