יום שני, 30 בינואר 2012

מעלת לימוד הקבלה


אני מביא כאן מדברי הרמ"ק הפזורים בספריו. כפי שליקט אותם לפני כ100 שנים שמואל אבא הורודצקי מצאצאי רבי נחמן מברסלב.

וכך הוא מביא:

קודם בואו לעולם עוסק בה {בתורה} כפי בחינתה שם שהתורה היא מצויה בכל העולמות. ירד למטה בעולם הזה עוסק בם כפי מציאותם בעולם הזה. ואשריו מי שיודע להמשיכה לעולם התחתון כמציאותה בעולם הזה ובעולם הבא ובעולם התחיה וכמציאותה אחר חידוש העולם, כאשר אבאר. מפני שהתורה הויה דקה רוחנית מתלבשת במשלים גשמיים, ומשליו יש בהם חכמה גדולה ושכר טוב לעוסק בהם. אמנם המפשיט חומרה שוכב עם בת המלך ובא עליה כדרכה והיא נשואה לו. ויודע להפשיט לבושיה לבוש שתחת לבוש ולבוש שתחת לבוש עד היותו בא אליה אל פנימיותיה. ואשריו מי שנכנס ולא נטה הדרך. ולזה נאמר "בהתהלכך תנחה אותך". דהיינו סוד הנהגת האדם והילוכו בעולם הכזב הזה, שאין בו אמת אלא תורה ונשמה ואלהינו. ומי שייחד שלשתם הרוויח. ומי שלא קשר שלשתם לא עשה דבר. "בשכבך תשמור עליך". דהיינו עולם שאחר המוות עד זמן התחייה. "והקיצות היא תשיחך" בתחייה שאחר המוות. ולעולם תורה מתהלכת עם האדם עד התקשרו בעץ החיים.

"חכמות בחוץ תרונה", דהיינו סודות הנעלמים בתורתינו הקדושה. והיא אומרת, "עד מתי פתים תאהבו פתי", ירצה, אתם נמשכים אחר הפשט, ואתם מפתים את עצמכם בפתיות, "ותאהבון פתי" זה חלק שהם מאמינים בתורה שאין בה אלא פשט. "ולצים לצון" וכו' זה כגון מנשה וכו' שהיה דורש בהגדות של דופי {ומתלוצץ על דברי תורה} (סנהדרין צט:). ומי גרם זה, רודפן אחר פשוטן של דברים ולא יביטו אל נסתרם. והיינו "וכסילים ישנאו דעת" דהיינו ידיעת הנעלמות, ובתריה מאי כתיב {ואחרי זה מה כתוב} "תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי", פירוש, הנשמה המתלבשת בתוך הפשט, "אביעה לכם רוחי", אודיעה דברי אתכם בנסתר שיש בי, "ותפרעו כל עצתי" אז יקראונני ולא אענה" וזה שאמר {הזוהר}, והכי למאן דגרים דאסתלק קבלה וחכמתא וכו', {זוהר- וכך מי שגורם שתסתלק חכמת הקבלה וחכמה פנימית מתורה שבעל פה ומתורה שבכתב וגורם שלא יעסקו בהם, ואומרים שאין בתורה ובתלמוד רק פשט הרי הוא כאילו מסלק הנביעה (המקור) מאותו הנהר}.

ממעלת החכמה הזו על שאר חלקי תורתנו הקדושה, שהיא עסק האלהות ודאי שיש בה דבקות גדולה, שאין ספק, שלפי העסק שיעסוק האדם בעולם השפל כן ידבק נפשו בעולם העליון. ולכן העוסק באלוהיות אין ספק שיהיה דבק יותר מהיותו עוסק בשאר חלקי התורה, עם היות התורה כולה אלוהית וכולה שמותיו יתברך. ונתבאר בתיקונים פעמים אין מספר כי מעלת בעלי קבלה גדולה על בעלי מקרא ובעלי משנה חלק רב. כי נפש העוסק במקרא לבד היא מהעשייה ולא עלה יותר. והעוסק במשנה, עולה אל מעלת היצירה ומשם נשפע עליו הרוח. ומעלת העוסק בקבלה בסוד הבריאה ומשם ממשיך לו נשמה. ועוד לו מעלה על זאת כפי שעור עבודתו שיגיע אל מעלת נשמת האצילות, ויצא לנו בעיקר כי עוד על הסוד הזה הנסתר יש פנימי לפנימי, וזה נעלם עתה מעיני היודעים, ונזכה אליו בעולם הזה כל ישראל לעתיד.

זהו קטע מתוך ליקוטיו של הרב הורודצקי ונביא מידי פעם המשך לדבריו המחזקים של הרמ"ק.

יום רביעי, 18 בינואר 2012

כלים מכלים שונים

דברנו על הקנית כלים ועכשיו נזכיר שאם כוונתנו ליזון ולקבל מן השפע הרוחני היורד בתמידות חייבים להכין כלים. הכלים הגשמיים הם כלי קיבול בעלי נפח ואילו כלי השפע שונים מהם מאד.

הכלי הראשוני לקבלת שפע הוא רצון הרצון לקבל את השפע עוצר (כונס) בתוכו שפע.

ספר עץ החיים שער א'- דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל, אלא הכל היה ממולא מן אור אין סוף פשוט ההוא... וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים להוציא לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכינוייו, אשר זאת היה סיבה בריאת העולמות... והנה אז צמצם את עצמו, אין סוף, בנקודה האמצעית אשר בו באמצע אורו ממש, וצמצם האור ההוא ונתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל ריקני מנקודה אמצעית ממש... והנה אחר הצמצום הנ"ל אשר אז נשאר מקום החלל ואויר פנוי וריקני באמצע אור הא"ס ממש כנ"ל, הנה כבר היה מקום שיוכלו להיות שם הנאצלים והנבראים ויצורים והנעשים, ואז המשיך מן אור אין סוף קו אחד ישר מן האור העגול שלו מלמעלה למטה ומשתלשל ויורד תוך החלל ההוא.

אנו רואים במאמר הנפלא הזה שהכל מתחיל מהנקודה של, "וכאשר עלה ברצונו" שזהו הכלי הראשוני. מאותו הרצון נגרם - שצמצם עצמו. הרצון מוליד את הצמצום, ורק שם בצמצום אפשר לקבל את השפע. אך זו התחנה הראשונה.

השפע הגיע, אבל אי אפשר להביט בו אי אפשר לעכל אותו אי אפשר להבין אותו. כי חסר כלי תובנה, צריך לבנות עוד כלים.

כלי שני היא האמונה שנולדת מתוך ההתבוננות הפשוטה בשני חלקי הצמצום. שהרי הצמצום הראשון היה אל הנקודה הפנימית, והצמצום השני היה לצדדים. ואשר באמצע הוא החלל שבו נבראו העולמות (כפי שמסביר בעץ החיים). אותו החלל הוא בחינת האדם שגם הוא נברא בחלל. ואז ראשית ההתבוננות היא החוצה אל הצדדים, הוא העולם שעומד לפנינו. ומכאן מקבלים נקודות אמונה פשוטות, כשרואים את השמש זורחת בכל יום מאמינים שגם מחר תזרח השמש. כשרואים גוף נע ופתאום נעלם מאחורי קיר ואחר נגלה בצד השני, מאמינים שהגוף הנע כשהוא נבלע מאחורי הקיר לא בלעו הקיר אלא ישוב ויצא בצדו השני וכו' וכו'. ועל זו הדרך מקבלים את האמונה הפשוטה שמתמלאת מהתבוננות הפשוטה מסביב. ואז באה ההתבוננות הפנימית אל נקודת הצמצום הראשונה. כאן האמונה גוברת בעיקר ממה שלא רואים, וכל שכן אם רואים. כשמתבוננים במערכת הראיה על דרך פעולתה ההתפעלות כה רבה שמחייבת אמונה להאמין שלא אני יצרתי את אותה המערכת, ואי אפשר שתקום מעצמה. מערכת השמיעה פלאית אף היא כמוה, ומערכת הדיבור עולה עליהם עשרות מונים.

כשההרגשות והתחושות הפנימיות מתגבשות למחשבה ואותה המחשבה יוצאת באורך פלאי מן הפה, כשכל אות מגיעה מאחת מחמש מוצאות הפה, כשהקול הפנימי יודע בדיוק היכן לפגוע. והצירוף הנפלא הזה יוצא ברצף מילים ומשפטים. ועוד נעסוק בהם רבות בעתיד, וכן כרגע במאמר זה, זאת מטרתנו, לנגוע בנקודה המצרפת את האותיות, במערכת הפנימית הזאת אשר בקרבנו. ואז בהתבוננות אמיתית חכמתית, מוכרחת העובדה שנוצרנו בכח עליון. וככל שמרבים להתבונן כך מתגברת ההבנה ואמונה בו (בכח העליון). ועיקר ההתבוננות תגיע לאותם קירות שהכל נבלע מאחוריהם, וכבר נוכחנו שיש משהו מאחורי הקיר. וככל שאמונה זו מתגברת כך השפע שיורד הוא יותר מבורר, הטוב נקלט והפסולת יוצאת. (אך עדיין אותו השפע לא בא לתובנה)

אחר באה מידת הנתינה (מדת החסד). ככל שמחזקים את הנתינה כך גובר השפע. בעולמנו רואים סימולציות (הדמיה) רבות. אחת היא, כשהאם מעניקה או מניקה את עוברה שפע החלב גובר.

בתוך מידת הנתינה יש את מידת האהבה שגם היא מתגברת את השפע, כשמשפיעים אהבה מקבלים שפע גדול יותר להשפיע עוד אהבה (מכאן גם הכלל "מצוה גוררת מצוה" ו"שכר מצוה מצוה"). ושוב כלי הַהֲכָלָה הוא הצמצום מדת הדין.

דרך ההתבוננות בשפע נעשת אצלנו באופן טבעי בעזרת כלי התבונה שרכשנו, אשר הם נבנו בחלקם הגדול מהדיבור שלנו, מהשפה שרכשנו בין בפה בין באוזניים בין בעיניים. אם אדם חסר ראיה ושמיעה ודיבור ישאר הוא כגולם. כיון שרכישה זאת נעשתה בצורה טבעית ולא מבוקרת קבלנו כלים טבעיים לברור, והבנה עם מגבלות שאין בהם כלים להבין את הדיבור והרצון האלוהי.

כאן בא הכלי שמיועד למטרה זאת

ובארגז הכלים של הפוטושופ הייתי קורא לו כלי הצירופים.

ונעשה אתנחתא עד להמשך המאמר.