הבאתי מתוך ספרו של הרב "סתרי תורה"
אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא אֲדֹנָי יֱהֹוִה דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא" (עמוס ג' ח'). הנני מבאר לך בזה הסוד האלוהי והאנושי מה שיעזרך בבקשת הנבואה עד שלא תסתפק בדבר מאמתתה ותכיר מהותה ועניינה, ואם תרצה למצאה עיין בזה הסוד העיון הראוי לו, ו"אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא" (משלי ב' ה')
דע כי כל נביא מהנביאים הראשונים הוכרחו לדבר מה שדברו ולחבר מה שחברו, עד אשר תמצא מהם רבים יאמרו שאין דעתם לדבר כלל בפני המון עמי הארץ הנאבדים במחשכי הזמן. והשפע האלוהי השופע עליהם מכריחם לדבר ואפילו יגיע להם בזיונות, כמאמר הנביא "גוי נתתי למכים ולחיי למורטים פני לא הסתרתי מכלמות ורוק" (ישעיה נ' ו'). וזה הנביא ג"כ אומר "הֵן אֲדֹנָי יֱהֹוִה יַעֲזָר לִי מִי הוּא יַרְשִׁיעֵנִי" (שם ט'). וכיוצא בהם הרבה כדרך כל מוכיח "ולמוכיח בשער יקושון" (ישעיה כט' כא'). וכולם כמעט אומרים עליהם לפי פחיתותם "אויל הנביא משוגע איש הרוח" (הושע ט' ז'). וכן "עלה קרח עלה קרח" (מלכים ב' ב' כג'). ויש מהם סבלן ויש מהם כעסן ויש מהם רחמן ויש מהם אכזרי, כל אחד כפי מה שימשכוהו טבעיו והרגליו. גם לפי מה שיראת השם גוברת עליו, וכפי מה שיראה משכחת ידיעת השם מלב ההמון המתחכמים ומפיהם ומספריהם, ויצעק על זה חמס. ולפי פתיות העם ורוב סכלותם ורוב רחקם מן האמת יודעים הנביאים שלא יוכלו להפך רצונם ודעתם מעניין מחשבות שקריות שבידם, ויצטרכו על זה לגלגל דעתם תחילה מהרע אל הטוב. ואחר כן לייעד עליהם הקללה המבהלת דעת רוב בני אדם להשים בלבם ציור קטן כפי כח דמיונם ולהודיעם כי בשובם להשם יתברכו בשפע ברכה. ואע"פ שזה כולו מכלל ענייני הגמול והעונש באמת, לא יכירו העם איך הוא בא עליהם מהשם, אם על ידי אמצעי אחד או על ידי אמצעים רבים או בלא אמצעי כלל. ומעט מעט יגלו להם בכלל סוד החיים והמות. ואם ימצאו מהם אישים ששכלם זך בראותם דברי הנביא בספרו או בשמעם דברו יעורו משנת המות ויתחברו לנביא ויבקשו ממנו על כל פנים להורותם ההפרש הגדול הנמצא בין השכל והדמיון. והוא יורה להם הדרך האמיתית ויבדילם מהמון העם הבדל נצחי ויחיה אותם בסוד האמת ויודיעם מהות המות, ויעלם משאול תחתית עד הדבקם בשם הנכבד והנורא אשר הוא חיינו ואורך ימינו, כאמרו "כי הוא חייך ואורך ימיך" (דברים ל' כ'). זה דרך הנביאים כולם ע"ה.
ואמנם עתה אורך בדרך זו תלך להבחין בה בין החיים והמות, ובין הטוב ובין הרע, ובין הברכה ובין הקללה, ובין השקר והאמת. ואומר כי התחלת אמיתת הנבואה היא דיבור פנימי נברא בנפש בשבעים לשונות בכ"ב אותיות הקדש, וכולם מצורפים בלב בצירוף האותיות בכח מצד הכח הדברי, ובפעל מצד השכל הפועל האלוהי התוריי הנבואיי. וממנו ישפע על כח הדמיוני ומהדמיוני אל המתעורר ומהמתעורר אל ההרגשי ומההרגשי אל הציוריי המצוייר בספר. ועוד ישוב חלילה להפך ויגיע אל מעלה רמה ויפרד מהציורי אל ההרגשי ומההרגשי אל המתעורר וממנו אל המדמה וממנו אל המדבר הפנימי הנחשב המצוייר וממנו אל הנבואי וממנו אל הפועל וידבק בו אחר ריבוי הרגל חזק ואמיץ, עד שוב הנבואי האישי החלקיי בצורת סיבתו כללי תמידיי נצחיי כמוהו ויהיה הוא והוא דבר אחד.
ואחר שהודעתיך זה אראך דרכו כולה שלא תשכחנה לעולם. והיא זו, בעת שתדע בעצמך שנשלמת בשלמות המדות הטובות המעידות על צורת הכח המדמה ועל אמיתת מהותו אצלך, ותדע שנשלמת בידיעת מדות השם הידועות שבהם העולם מתנהג תמיד, ותרדוף דעתך אחר שכלך להדמות לו בהם כפי יכולתך תמיד, ותכיר בשכלך שכבר בטלת הכוחות הנקראות מותרות ממך וכל כוונתך לשם שמים, ואתה ירא את יי' תכלית יראה אמיתית כמו שאתה היית ירא ממלאך המות בראותך אותו כולו מלא עינים, ובשמאלו אש שורפת ובימינו חרב פיפיות נוקמת נקם ברית ובפיו לפידי אש אוכלות אש. והוא בא עליך ושואל ממך לתת לו חלקו מעצמך, והוא חצי מציאותך על דרך משל והוא מבקש לחתוך איבריך אחד אחד ואתה רואה הכל בעיניך. ואחר כן אתה מבזה כל איבריך וכל כוחותיהם הגופניים בעבור יראת השם שנתן לו חלק קבוע למלאך המות הנרמז אשר הוא שטן והוא מלאך המות והוא יצר הרע והוא כח הדמיון שבלבך השורה על מוחך והוא חכם להרע, ולהיטיב לא ידע. והוא חונה על לבבך בעניין בלבול לב ולב. ופעם נגלה לך להמיתך ולבלוע מילתך אם לא תעזרך צפרה אשת משה להיותך חתן דמים למולות ותמול ערלת בנה בלקיחת צר ובכריתת ברית. ופעם נסתר ממך עד שאתה חושב שלא תמות עד שתזקין, ואע"פ שהוא עומד לפניך ורואה עצמך ואתה אינך רואהו, ופתע פתאום חוזר עליך ומבקש חלקו. וכן תמיד עת אחר עת יום אחר יום עד יום מותך.
ואחר כן תדע שכל זה אינו מזיק לך, שכבר היה מצוייר בלבך שבצורה זו היא פרידת הנפש שהיא חלק ה' אשר לה יש ראל שערים, והיא הנקראת כנסת יש ראל אשר כנסה וקבצה כל הדיבור תחת כחה השכלי הנקרא כנסת ישראל העליונה, אשר היא אֵם ההשגחה כלומר סבת ההשגחה, והיא האמצעית בינינו ובין ה', והיא התורה הנשפעת מן כ"ב אותיות הקודש. ותדע שכל איברי גופך מצורפים בצירוף צורת האותיות זה עם זה וזה עם זה. ותדע גם כן שכמו שאתה מחבר אלו כולם יחד ואתה מבדיל בין צורת אות לצורת אות, ואע"פ שחמרם אחד והוא הדיו, וברגע קטן אתה מוחק את כולם מן הלוח, כן המלאך ההוא יעשה לכל ליחותיך ולכל אחד ואחד מאיבריך עד שישיבם כולם אל חמרם הראשון, כלומר אל ארבעת היסודות. ואם תחכם עוד ותחשוב כי המות אשר הוא בך בכח, כבר הוא עמך תמיד, וכאילו עברו כצל ימיך. ולא תחשב מה תאכל מחר כל שכן יום מחרתים כל שכן לשנה הבאה או יותר רחוק מזה, ותחשוב שכבר אתה עומד בעולם הבא היום הזה בהיותך בזה, ותשליך אחרי גווך כל נמצא זולת השם המצוייר בנפשך באמתתו אשר הוא חייך ואורך ימיך. ולא תשים שום מחשבה בעולם בעצמך על דבר בלתו ית' כי אם לפי ההכרח, אם יזדמן שתחיה עת או עתים. ותחקור פעולות השם תמיד כדי שתתעלה בכל יום ותתקרב אליו על הדרך האמיתית.
ואחר כן תשים דעתך על כל מצוה ומצוה ועל כל דיבור ודיבור שבאותיות התורה, ואפילו אם תחשוב באיזה לשון שתרצה במה שתדבר בו פעם על פי מחשבת לבך בדבור המדובר, ופעם על פי הדיבור הנקרא תורה שבעל פה, ופעם על פי הספר המחובר, ופעם על פי מה שתכתוב בידיך בצורות האותיות כפי מה שאדריכך אליו עתה. הנה ידעתי בהכרח שתשיג ידיעת השם ותדבר עם השכל הפועל והשכל הפועל ידבר אתך כפי כחך.
ותחילת מה שתפעל ההשגה העליונה הזאת האלהית תתחיל לגלגל התורה לפי זאת הצורה במכתב,
אות יות
הק דש
עתה תגלגל אלה האותיות עשרה ותחברם כולם תחילה יחד במספר הנקרא גימטריא ראשון מוכרח כמו זה, אותיו"ת הקד"ש בגימטריא עולים תתתל"ב. ואחר כן תעשה מהם חשבונות כפי יכלתך שיעלו אלף ומאתים ושלושים ושנים. כגון אמרך אותיות הקדש, בגימטריא התורה האמצעית. וכן תאמר עוד התורה בגימטריא האמצעית. וכן תאמר עוד אותיות הקדש בגימטריא למוד מצות התורה. וכן למוד מצות בגימ' צלם ודמות. ואחר כן תדלג ותחשוב האלף ותחזירם לאחד ותאמר אותיות הקדש בגימ' ברל"א, וסודו גרל רגל והוא עץ החיים. וכן תעשה תמיד. ואם יצא לך דבר מובן שמרהו וזכרהו ואם לא זכרהו במספרו כי רוח הקדש הוא, והוא יוליכך אל דבר אחד מובן, ואם לא תבינהו היום תבינהו מחר, כי לא דבר ריק הוא, ואם ריק הוא מכם הוא ריק, ממך הוא ריק. אך הוא כולו קדש ואפילו הרע שבו הוא בטוב. והנה אתה צריך עוד דרך אחרת והיא זו,
ל ש ו ן
ה ק ד ש
קח ל' ועשה ממנה שתי אותיות ראשונות מוכרחות ותפרידנה לשנים, ויהיה הדיבור היוצא מפרידותה תחילה כ"י. ואחר כן חברנה אל סוף האותיות ותעשה מן הראש סוף ומן הסוף ראש, ויהיה הדיבור שכ"י. ועוד הפך סוף לשו"ן עם ראש הקד"ש ויהיה נ"ה, ועתה חבר הכל ותמצא הדיבור כולו שכינ"ה. והנשאר באמצע קדו"ש, קדו"ש שכינה עם לשון קדוש. ודע כי סוד קדו"ש, משכ"ן. הרי לך אם כן סוד לשו"ן הקד"ש, משכ"ן שכינ"ה, הכי"ן שנ"י יצרי"ם, וכן השאר. והנה תעשה בחברך אותיות כאשר עשית בהפרידך אותם. כיצד, חשוב שיש לך תשר"ק וחבר אותם להיות מספר אחד ויהיו אלף. והם עוד אחד בחזרת חלילה, כי כל אחד הוא אלף וכל אלף אחד. ועל כן נקרא בלשון הקדש אַלֶף אחד. ואם כן לפי זה הדרך הנה עשרה הם רבבה, כי הם רבים, ואין בשום ריבוי יותר מעשרה. ואם יראה לך כי יש בשום ריבוי יותר מעשרה אינו כן, אלא שהנוספים על עשרה הם נולדו ממערכתם או מכפלם או ממחברתם. כגון י"א שהוא תכלית מערכת י' בחבור ראשית מערכתו, כי י' הוא תכלית כל המספרים, וא' הוא ראשית כל המספרים, והוא ראשית מערכת י' גם כן. ועל כן תחשוב כי תשר"ק הוא אלף א'. והנה תצרפהו תחילה וצירופו עולה כ"ד דברים, וגם תמצאהו מחובר שתעשהו נפרד. והתחל מן ת' ועשהו ק"ש או ש"ק וכן שצ"י שפ"כ שע"ל שס"מ שנ"נ. וכן תעשה מן ש' ק"ר או ר"ק וכן רצ"י רפ"כ רע"ל רס"מ רנ"נ. וכן תעשה מן ר' ק"ק וכן קצ"י קפ"כ קע"ל קס"מ קנ"נ.
ועל אלה בנה מה שתוכל לכל אחד והמר זו בזו וצרף זו עם זו והפך זו וזו, ואל תסור מדרך זו כי היא דרך עץ החיים. ונקראת גלגל הצירוף וגם דומה אל פעולת צירוף הגלגל. וכן תעשה צפע"ס חלק צ' ועשהו תחילה פ"י ועוד ע"כ ס"ל נ"מ. וכן תעשה מן פ' ע"י ס"כ נ"ל מ"מ. וכן תעשה מן ע' ס"י נ"כ מ"ל. וכן עוד נמלכ"י מ"י ל"כ, וכן ל"י כ"כ, וכן כ"י י"י, ועוד י' נחלק לא"ט ב"ח ג"ז ד"ו ה"ה. ועוד טחז"ו א"ח ב"ז ג"ו ד"ה, וכן א"ז ב"ו ג"ה ד"ד, וכן א"ו ב"ה ג"ד, וכן א"ה ב"ד ג"ג. וכן הדג"ב א"ד ב"ג, וכן א"ג ב"ב, וכן א"ב, וכן א"א. אמנם א' אינה מקבלת חלוקה ולא הפוך כשהיא במעלתה הראשונה, שאין לה דרך להתהפך. ואע"פ שזה יקרה לכל אחת מהן כשהן לבדן, שההפוך אינו אלא במציאות ב' אותיות. כגון א"ב שעושה בהפוכו ב"א וכן השאר כולן בדרך זו.
והנה אמשול לך משל באחד מן הדרכים ועליהם הקש כל דרך מאלה. חשוב שיש לך במספר אחד מנוי, מאה וארבעים וששה, ושים לו מיד מספר אחד ראשון קבוע ויעלה לך המוכרח קמ"ו. והנה תרצה לדעת מה יורה ותצרפהו והוא מקבל ששה צירופים כאלה, קמ"ו קו"מ מו"ק מק"ו וק"מ ומ"ק. הנה תדע כי הראשון והאחרון הפכים, והב' והג' הפכים, והד' והה' הפכים, והפכיהם פנים ואחור, ורמזם "אחור וקדם צרתני" (תהלים קלט' ה'). והאדם אילן הפוך, "ותשת עלי כפכ"ה" (שם), סודו ותשת עלי הפכ"ך, ועל כן נכתב מלא בה'. והנה אם כן אדם האחרון הפכו של אדם הראשון. והנה סוד ראשו"ן, נר"ו א"ש וסוד אחרו"ן, נר"ו א"ח. והאח לפניו מבוערת מערבות ודעם. והסוד א"ש צור"ה א"ח ג"ו, והנה י"ש מאין וזה אור שמי וזה אור מח"י וזה אור החמה וזה אור השמ"ה. והבן אלו הנפלאות הנרמזות ותשבח שם מיוחד ממניינו המופלג, ותדע סוד מחדש בכל יום מעשה בראשית, ותכיר חש"ק ספ"ר חיי"ם. והנה תמנה קמ"ו ותחלקהו והתחל מן ק' ותעשהו צימ"ו ועוד פכמ"ו ועוד עלמ"ו ועוד סממ"ו ועוד ננמ"ו. הנה בכל זו הדרך שמרת מלת מ"ו, וכל אחד נחלק לד' חלקים ומקבל אז כ"ד צירופים ומהם בגילגולם תבין נפלאות.
והזהר תמיד בכל עיונך מן התל"י המלשין אשר בידו שם המלך והוא המכש"ף בו. ודע שכל ת"ל נפ"ש ומכוחו בך נפישה והיא מכשפה, אבל מכשפה לא תחיה כי מתה היא לא חיה. וכן כוחותיה כמוה והבן זה מאד. והזהר מן המקטרג תמיד וזה יהיה עכ"פ בעיינך בדברים הנזכרים בחכמה, ולא יוכל לך שום כח רע לפתותך להסירך מן האמת כל עת שתשים את השם בין עיניך, ובטח עליו והוא יעשה כי הכל בידו ית' שמו. "ובכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך" (משלי ג' ו'). ובכל עת שתרצה לעיין ולהשתכל בדרכי צירוף האותיות הכוללים דרכי שבעים לשונות, שים דעתך להבין מה שיצא לך מן הצירוף בין טוב ובין רע בין אמת בין שקר. אבל הרע תבין שאמרו לך יצר הרע ורצה בטוב וידבר לך גם הטוב, כי באמת שניהם כאחד טובים אם תדע גם אתה להכיר דרך ההתנצלות מכל דבר רע. ו"סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד' טו').
זאת הדרך אשר גליתי לך סתריה, הנה היא נתיב יושר להורות בה סתרי תורה ולהדריך בה מחשבת המשכיל לידיעת השם ולקבל מאתו שפע אלוהי באמצעות כ"ב אותיות שמספרם בכלל תתתרצ"ה. והנה סודם אתצ"ה ורמזם א"ת המל"ך ואם תכירם את"ה מל"ך. וזה אתה יודע כי מספרם מלכו"ת וסודם שפ"ע אלה"י. ואם תרצה ללכת בדרך זו לקבל ממנה רוח הקודש ואולי גם נבואה קבל עליך תחילה עו"ל מלכו"ת שמי"ם, ותכיר מהאותיות מהל"ך פני"ם ואחו"ר שנעלמו מרוב החכמים, ותבין מהל"ך רו"ח אופני"ם. ובחשבך במה שתחשוב תקבע העניינים הנחשבים בציור לבבך ותוליד מהם בספר הכתוב גם כן מחשבות מצורפות נוטות תמיד לאמת, והרע השליכהו והטוב קבלהו. וכן תעשה בהיותך בלא ספר ובלא מכתב החזק בצירופים הקדושים אשר מהם תדע סוד השמות המפורשים. "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". ואל תשכח מהם דבר. וכן תעשה עוד במחשבות רעיונך צרף ותצטרף ולא תשרף, ו"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" (דברים לב' ז'). והם הם האותיות הנקראים אורים ותומים שהם מאירים עיני הלבבות ומשלימים רעיוני המחשבות ומזכים הדעות העליונות ומראים דרכי התבונות ומודיעים המעמדות ומורים מציאות הויות הנפרדות ומגידים העתידות.
ואם חס ושלום ראית בעצמך כח חזק ואמיץ זר ממך קורא אותך בשמך אל תענה לו כאיש מך ולא תתן לו שלומך, אבל היה על השם נסמך והיה יי' עמך. רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן יבא עליך מהשפע השכלי יותר ממה שסובל דעתך, שלא תקבלהו ולא תירא מכחו, אך את יי' אלהיך תירא. ובראותך ריבוי טובו ונועם זיוו בלבבך תסתיר פניך. ואחר כן תשוב לבקשו מעט מעט ובזה תעלה אליו, כי האש הגדולה שומרת השער. והנה אמרו המתנבאים "דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות: ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ' טז'). והזהר תמיד מן הנסיון כי הוא עומד בין עיניך ולבך, כשטן המרקד בין קרני השור כשעולה בניסן מן האגם. כי כן הוא טבע ברייתך להיותך נבחן על פיו ומנוסה על ידו. ואם תוכל השיבהו ערכה לפניו התיצבה ועמוד כנגד אויבך המבקש את נפשך. כי "מצרף לכסף וכור לזהב ובוחן לבות יהוה" (משלי יז' ג'). והאותיות האלה הטבעיות והאלהיות המצויירות בכל העולם הם המצרף המפורש והכור המיוחד לזה המעשה, לבחון "בין עובד אלהים לאשר לא עבדו" (מלאכי ג' יח'). ועל כן אם אתה איש אלהים באמת נאמן אליו בכל לב ובכל נפש, "אם יפתוך חטאים אל תבא: אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם" (משלי א' יא'). "אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם" (שם).
ויש לך לדעת ולהבין שאם אתה חייב לשמור עצמך לבלתי שפוך דם זר, כל שכן שאתה מחוייב לבלתי שפוך דם נפשך. ואם יאמרו לך רבים מהרוצחים שהם שופכי דמים רבים ברשעות לבבם ושופכים גם כן דם נפשם, וחושבים שאינם עושים כן אלא שהם מחיים עצמם ומחיים אחרים עמם, בוא נא אתנו ותחיה עמנו גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכולנו. הזהר מהם מאד כהזהרך משריפת האש, ואל תמהר להרוג עצמך כאשר הרגו הם עצמם בשגגה מדעתם והרגו אחרים בחטאם הגדול. וזה כולו אני אומרו על מי שמשתדל להרויח העולם הזה ושוכח העולם הבא לגמרי שכחה אשר אין לה זכרון לעולם.
ואחר שגליתי לך מה שראיתיו ראוי לגלותו לך עם השפע אשר הכריחני לעשותו, וכיסיתי מה שראוי לכסותו, עלי להעירך על המדע עוד לדעת סוד אחד מופלא כולל רבים. והוא שתדע כי כל עת שתצרף אותיות במיהור או באיחור ולא יעמדו שערות ראשך כולם בצורת רעדה עדיין לא הגעת אל מדריגה ממדריגות הרוח המניע כל האיברים, ואפילו מציאותו לא הכרת כל שכן מהותו. אבל התחלת ההשגה ההיא סערה שנאמר "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון" (יחזקאל א' ד'). ונאמר "ויען יהוה את איוב מן הסערה" (איוב לח' א'). וההשגה השנית רוח לא ברוח יי'. והשלישית רעש לא ברעש יי'. והרביעית אש לא באש יי'. ואחר האש קול דממה דקה מדקדוק המילה, והנה שם כבוד יי', ועמו תדבר באמצעות האותיות והוא ידבר אתך דבור אחר דבור, היום מעט ומחר יותר. וכן בכל יום ויום יוסיף לך מדע וחכמה שכל רבני הארץ לא היו יכולים לדעת בעיון שכלם ולימודם הטבעי וההרגלי העניין ההוא ואם היו לומדים כל ימי חייהם. ועוד הנה בדיבור אחד שיאמר לך תבין אתה דברים רבים מאד שלא היית יכול לדעת בלמוד כמה שנים מה שתלמוד ממנו ברגע קטן. ויתחייב שכלך מזה השפע הנכבד שקבלת, אם הוא הרבה בשיעור חזק שתשפיע גם אתה ממנו על זולתך, והוא יכריחך לדבר דברים תקובל או לאו, ולחבר ספרים יקראו או לאו. ובעשותך כן יגבר כח השפע עליך ולא תירא מאיש, וכל הקמים עליך יהיו כאין נגדיך בעניין דבריך, כי אתה עליהם כרב והם כולם כתלמידיך. אך אל יחר אפך בהם אבל תרחם עליהם כרחם האבות על בניהם. ולא תודיעם כל רחמיך אבל כבשם תמיד תחת זעמך. ובלשונך תנקם והכם ומהם אל תתנקם ולפעמים הצדיקם ואמצם וחזקם ומנחל עדניך תשקם. ורם קולך לפני כל ההמון לבזות תמיד הממון, המביא הנפש לידי שממון ובשרם במטמון, אשר בשרנו בו בן עמרם כמשל קדמון הנקרא בשם אמון, ובנה לך היכל וארמון, מדברי בן מיימון ותהיה תמיד מלא מצות כרימון ועשה לך מהם פעמון זהב ורימון, וקשקש בם לאזני העוברים, אשר על המצוה עוברים, ועל הפתחים מחזרים והאמת עוזבים והשקר מסבבים ונפשם מחריבים ושכלם מרעיבים, ולגופם מטיבים. ואם תעלה אל מעלה זו אל תקנא באיש שותה כמים, עולה וחושב שעלה במעלה המעולה וחרפתו נתגלה וסרה ממנו הממשלה ומה אוסיף להוכיחך אני שהנה שכלך אתך להצילך ולהורות לך הדרך הקרובה הישרה הטובה אשר תלך בה בדעתך מה טיבה, ואשר הישירני אליו יוצר הכל כתבתיו לך הכל. ויי' ברך את אברהם בכל.
ה'שכל ילוד אשה והנבא ו'וים והאים ילבשו עורות
ה'ן הם יפתוך ואם תאבה י'ודים והאים יבראו צורות.
