לאחר שזכיתי להתקרב אל השם הצטרפתי לחסידות ברסלב רבי נחמן רבי הראשון שחיזק ומחזק אותי לכל אורך הדרך. לאחר כמה שנים אומר לי רבי. בו והכר את סבו של אמי מחולל החסידות האור הגדול הבעש"ט! כך זכיתי לרב נוסף. ואף זכיתי לערוך ספר סיפורים נפלא הנקרא "יפוצו מעיינותיך ישראל". וכך עם היותי מבקר בתמידות בכל ראש השנה את ציונו של רבי נחמן החילותי מדי פעם לבקר גם את ציונו של רבי ישראל בעל שם. וכך לאחר כמה שנים שולח אותי רבי ישראל הבעש"ט אל רבי אברהם אבולעפיה ואומר לי, לך והכר מאיפה הגיעו אלי הכתבים הנסתרים! וכך נוסף לי עוד רב אחד רבי אברהם אבולעפיה שהכרתי לפני כ15 שנים וברוך השם גאלתי את כתביו מן המרתפים החשוכים.
בימים טרופים אלו עם ישראל מותקף מבית ומחוץ, המקטרגים רבים ומשונים, בכל מקום בעולם נערכות הפגנות ענק נגדנו, וכעת גם בבית קטרוג עצום. הירוקים מקטרגים נגד האדומים, הצהובים נגד השחורים, הלבנים נגד הורודים והפגנות ענק.
מה עושים אני שואל את רבי משכבר הימים רבי נחמן והוא צורח מחלוקת! מחלוקת! גיוולד! אני רץ לרבי אברהם אבולעפיה כולי מבוהל. אומר לי רבי רוץ לבעל שם טוב אורו הגדול יכול לכבות כל אש. אני רץ לבעל שם טוב וצועק רבי! רבי! גיוולד! אש יורדת מן השמים. ואני מפציר בו האתה זוכר רבי איך סיפרתי לי שכשלמדת בצעירותך עם רבי משה הצעיר בנו של רבי אדם בעל שם את הכתבים ששלח אביו על מנת שתלמד בהם. ואיך התקשתם שניכם להבין וניסיתם בכוחכם להוריד את שר התורה על מנת שיסייע בידיכם, ואיך שבמקומו הורדתם שר של אש. ורצת בכל העיירה להזהירם מפני האש והצילו כולם את רכושם מן האש. רבי האש יורד עלינו הצילנו!
אומר לי רבי ישראל הבעש"ט: רוץ אל נכדי רבי משה חיים אפרים בנה של בתי אדל היושב בסדילקוב. כי אני סמכתי אותו בשתי ידי לכבות שרפות הוא יושב בראש המחנה הוא ה"דגל מחנה אפרים".
אז רצתי לחנות וקניתי את הספר המתוק הזה "דגל מחנה אפרים" וצעקתי לרבי החדש, רבי! שריפה! גיוולד! אומר לי "בעל הדגל", מהר לפרשת השבוע. ואני רץ ל"פרשת חוקת" הפותחת ב"זאת חקת התורה והתרגומו דא גזירת אורייתא". וכבר ליבי הולם בי. פרה אדומה זאת החוקה של כל התורה אומר "הדגל" וממשיך: "מי שעוסק בתורה לשמה מוחלין לו כל עונותיו. ותורה לשמה היינו לשם יחוד שכינתא לקודשא בריך הוא. ועל ידי היחוד שעושה בעוסקו בתורה נמחלין לו כל עונותיו וממילא בטלין כל המקטריגים לעילא, ומכל שכן לתתא. כי המקטריגים דלעילא הם שורש לכל המלחמות שנתעורר על האדם הן ברוחניות הן בגשמי".
נפלתי כמת על הרצפה וכשהתעוררתי מעלפוני מצאתי עצמי רגוע שהרי כל הלחץ בא עלי מן הקטרוג הנורא והפגנות הענק. שאז חשבתי בליבי לא זו הדרך שלנו! וכשאני רואה מכל עבר את הגויים מפגינים כנגדנו חושפים שינים לבולענו משהו בתוכי אומר לי זו הדרך שלהם, לא שלנו! אך תיכף השני שבתוכי צועק איך אתה מעז! כל הגדולים מפגינים. ואני נקרע בתוכי, אבל עכשיו מצאתי מזור לקרעי מרפא לתחלואי חזרה נפשי אל נדנה. שהרי מכריז "בעל הדגל", על ידי לימוד תורה לשמה בטליו כל המקטרגים".
אתה שומע רבי ישראל רבי הקדוש שלחת אותי לבאר מים חיים ליבי נשאב אל מקור המעיין קיבלתי חיים חדשים נשמתי פורחת וכולי אחריה יש דרך אמיתית.
בימים טרופים אלו עם ישראל מותקף מבית ומחוץ, המקטרגים רבים ומשונים, בכל מקום בעולם נערכות הפגנות ענק נגדנו, וכעת גם בבית קטרוג עצום. הירוקים מקטרגים נגד האדומים, הצהובים נגד השחורים, הלבנים נגד הורודים והפגנות ענק.
מה עושים אני שואל את רבי משכבר הימים רבי נחמן והוא צורח מחלוקת! מחלוקת! גיוולד! אני רץ לרבי אברהם אבולעפיה כולי מבוהל. אומר לי רבי רוץ לבעל שם טוב אורו הגדול יכול לכבות כל אש. אני רץ לבעל שם טוב וצועק רבי! רבי! גיוולד! אש יורדת מן השמים. ואני מפציר בו האתה זוכר רבי איך סיפרתי לי שכשלמדת בצעירותך עם רבי משה הצעיר בנו של רבי אדם בעל שם את הכתבים ששלח אביו על מנת שתלמד בהם. ואיך התקשתם שניכם להבין וניסיתם בכוחכם להוריד את שר התורה על מנת שיסייע בידיכם, ואיך שבמקומו הורדתם שר של אש. ורצת בכל העיירה להזהירם מפני האש והצילו כולם את רכושם מן האש. רבי האש יורד עלינו הצילנו!
אומר לי רבי ישראל הבעש"ט: רוץ אל נכדי רבי משה חיים אפרים בנה של בתי אדל היושב בסדילקוב. כי אני סמכתי אותו בשתי ידי לכבות שרפות הוא יושב בראש המחנה הוא ה"דגל מחנה אפרים".
אז רצתי לחנות וקניתי את הספר המתוק הזה "דגל מחנה אפרים" וצעקתי לרבי החדש, רבי! שריפה! גיוולד! אומר לי "בעל הדגל", מהר לפרשת השבוע. ואני רץ ל"פרשת חוקת" הפותחת ב"זאת חקת התורה והתרגומו דא גזירת אורייתא". וכבר ליבי הולם בי. פרה אדומה זאת החוקה של כל התורה אומר "הדגל" וממשיך: "מי שעוסק בתורה לשמה מוחלין לו כל עונותיו. ותורה לשמה היינו לשם יחוד שכינתא לקודשא בריך הוא. ועל ידי היחוד שעושה בעוסקו בתורה נמחלין לו כל עונותיו וממילא בטלין כל המקטריגים לעילא, ומכל שכן לתתא. כי המקטריגים דלעילא הם שורש לכל המלחמות שנתעורר על האדם הן ברוחניות הן בגשמי".
נפלתי כמת על הרצפה וכשהתעוררתי מעלפוני מצאתי עצמי רגוע שהרי כל הלחץ בא עלי מן הקטרוג הנורא והפגנות הענק. שאז חשבתי בליבי לא זו הדרך שלנו! וכשאני רואה מכל עבר את הגויים מפגינים כנגדנו חושפים שינים לבולענו משהו בתוכי אומר לי זו הדרך שלהם, לא שלנו! אך תיכף השני שבתוכי צועק איך אתה מעז! כל הגדולים מפגינים. ואני נקרע בתוכי, אבל עכשיו מצאתי מזור לקרעי מרפא לתחלואי חזרה נפשי אל נדנה. שהרי מכריז "בעל הדגל", על ידי לימוד תורה לשמה בטליו כל המקטרגים".
אתה שומע רבי ישראל רבי הקדוש שלחת אותי לבאר מים חיים ליבי נשאב אל מקור המעיין קיבלתי חיים חדשים נשמתי פורחת וכולי אחריה יש דרך אמיתית.