יום ראשון, 12 ביוני 2011

"גן נעול" שיעור 13

"גן נעול" עמוד 12- השלישית שהיא השמינית שמה הוד, "אשר תנה הודך על השמים" (תהלים ח' ב'). "עד כאן"

הוד מלשון הודאה להודות על האמת "תנה הודך על השמים", השמים היא התפארת היא מדת אמת. וכל ספירה, העליונה ממנה נקראת שמים. כן התפארת מעל ההוד. הוד הוא מראה מרשים, כמאמר רבי עקיבא לחבריו "כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, דכתיב (תהלים קא ז) "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני". נצח והוד הם אבני היסוד, אבני שיש טהור, הוא האתר שמשם הנביאים יונקים. אך משם מתנבאים באספקלריאה הבלתי מאירה שלא כמשה רבינו שהתנבא מן התפארת.

"גן נעול" עמוד 12- והרביעית שהיא השביעית שמה נצח, "נעימות בימינך נצח" (תהלים טז' יא'). ועל שתיהן השוקים עומדות, וברית יחד מכוונת באמצע במילת המעור ואלו השלש ספירות מורות על המצאות העולם התחתון. והראשונה מקבלת שפע משלשתן ומשגחת בחלק דק ממנה. ואחרון נקרא חלון על תחתונים כולם, ודי להם בו לפי מהותם לתנועה שכלית וגשמית לברוא בם בריות, ולחדש עולם בכל יום ויום תמיד מעשה בראשית."עד כאן".

אומר דוד המלך "תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח". אומר רש"י- תודעני אורח ימים, לשון עתיד. הכוונה שהחיים האמיתיים הם חיי הנפש בעת שתפשוט הגוף מעליה. ואיך יגיע לזה המתעלה במידות, על ידי "שבע שמחות" שהיא שמחה שאין לה קץ. וממשיך הפסוק "את פניך נעימות בימינך נצח" שהוא העונג מזיו השכינה. שהתענוג הגשמי יש לו קץ אבל הנעימות הנמצא בימין הוא הנצח היא השמחה האמיתית, כפי שאמרו חז"ל במסכת שבת "אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר". ומיהו עשיר השמח בחלקו. ואמר הרב שעל שתי מידות אלו השוקיים עומדות שהם עמודי הבניין, השמחה והאמת. שישמח בחלקו ויכבוש את יצרו, איזהו גבור הכובש את יצרו ואז יתקרב לאמת. ואז החוט המשולש במהרה לא ינתק. והמלכות מקבלת מן שלשת ספירות אלה ועל כן נוהגת בחכמה.

"גן נעול" עמוד 12- ועוד החמישית שהיא הששית שמה תפארת. וזכה בה יעקב אבינו והיא מדת האמת. שנאמר, "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז' כ'). ובה שם המיוחד חתום כ"ו וכתר השכינה שהוא י' על ראשו יעקב ישראל, וכן ראש יהודה, י' שלו המלכות, וגם הודה לתמר כלתו באמרו "צדקה ממני". והיא אמרה "הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה". ואמרה "לאיש אשר אל'ה ל'ו אנכ'י הר'ה (בראשית לח' כה'), בסופם חתום השם. וכשתחבר כלל מספר יהוד"ה ותמ"ר תמצא שם המפורש הרמוז למעלה, ורמז שם בן הארבע אותיות, "ומהללים לשם תפארתך" (דה"א כט' יג'). "עד כאן".

התפארת היא המידה המכרעת שבין החסד לדין. ועל כן שם השם השייך לאותה ספירה הוא שם י-ה-ו-ה, שהוא המכריע ברחמיו. כפי שרומזת אות הי' מן שם ההוי"ה, וכן ביעקב שאחר נקרא ישראל, וכן ביהודה. היו"'ד בהם באה לרמוז על מידת האמת שהיא המכריעה, שהיא כתר השכינה. שהכתר היא העשירית מלמטה והשכינה היא העשירית מלמעלה היא י'. ומי שרכש את המידות אלה הוא יכול להכריע המשפט לאמת. ואל יטענו מקרה יעקב שמקבל מאביו את הבכורה (שנראה בעורמה) שהרי קנה הוא כדין את הבכורה מעשו. וכן ענייניו עם לבן. שקניית המידה מלווה בנסיונות. וכפי שבא על יהודה. וכן אומרת לו תמר "לאיש אשר אל'ה ל'ו אנכ'י הר'ה" שרומזת לו שבהודעתו יחתם בו שם הוי"ה היא התפארת. וכן רומזת לנו התורה משמם-יהודה ותמר=676 שהוא שם הוי"ה בריבוע 26X26=678 שם הוי"ה בן ארבע אותיות, וארבעה אותיות=1101=תפארתך. וכפי שבהוד מתעורר על האדם המידה הרעה של השקר ובהודעתו קונה את המידה, שהרי ההוד היא מקבלת מן התפארת מצידה השמאלי. כן חוזר תיקון האמת במידת התפארת ושם צריך לגלות את ההכרעה האמיתית.

אין תגובות:

פרסום תגובה

שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה