יום ראשון, 14 בינואר 2024

סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם (תהילים כ"ה י"ד).

 

אנסה לעמוד על פשר המילה סוד בשלשה דרכים. הראשונה מה שעלה בדעתי. הדרך השנייה הביא את הפסוק בתהילים ומפרשיו. הדרך השלישית הביא מאמר של רבי קלמן קלונימוס זצלה"ה מתוך ספרו "מאור ושמש".

דרך א': מהו "סוד". הרב אבולעפיה משתמש רבות במילה "סוד" התרגלנו כשהוא אומר סוד או סודו המילה שבאה לפני הסוד והמילה שלאחר הסוד שווים בגימטריא. אך האם חקרנו וניסינו להבין מה פשר המילה סוד?
התחלתי בחקירתי להעלות מילים שנקשרים בסוד: סודות התורה, תורת הסוד, סתרי תורה, נסתר, עולם הנסתר, רז. הסתפקתי באלו. והתחלתי מהסוף "רז" בגימטריא "אור". לכאורה רז הוא היפך הסוד, כי הסוד נסתר במחשכים, והרז לכאורה הוא גילוי הסוד הוא "אור". תורת הקבלה נקרא גם תורת הסוד. המילה פרדס היא ראשי תיבות של, פ'שט ר'מז ד'רש ס'וד. יש קושרים הפשט לסוד שהרי כשמפשיטים מגיעים אל הפנימיות שָׁם הסוד. המילה "רמז" אינה מופיעה בתנ"ך אך "בתה" (היוצאת מבטנה, ראש בטן וגויה, המ' היא בטנה ומצדדיה יש ר"ז) המילה "רז" נמצאת בדניאל (ד' ו') בֵּלְטְשַׁאצַּר רַב חַרְטֻמַיָּא דִּי אֲנָה יִדְעֵת דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ וְכָל רָז לָא אָנֵס לָךְ חֶזְוֵי חֶלְמִי דִי חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר. וְכָל רָז לָא אָנֵס לָךְ-פירוש-כל סוד ידוע וגלוי לפניו. הרז סובל שני הפכים את הסוד שהוא במחשכים ואת האור שהוא בגילוי. הרמז יכול לבוא במילה אחת ולהצביע על הסוד. ואילו הדרש הוא סיפור או משל אשר ממנו ניתן להבין הסוד. מכאן, הפשט והרמז והדרש באים לחדד את ההבנה בסוד. אך מהו הסוד?

תורת הסוד נאמרת על כתבי המקובלים הזוהר האריז"ל הרמ"ק ועוד רבים. אך לכאורה הם מגלים לנו את הסוד, אם כך גילוי הסוד לא יהיה יותר סוד ולא נוכל לקרוא לזה "תורת הסוד" אלא "תורת גילוי הסוד". ואילו הסוד לדעתי ישאר לעולם סוד.

משה יוצא מן הארמון ורואה איש מצרי מכה איש עברי "ויפן כה וכה" ראה שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר. והרגו. למחרת יצא שוב וראה שני עִבְרִים רבים, ושאל את הרשע מדוע תכה רעיך וענה לו הלהרגני אתה אומר כמו שהרגת את המצרי. אמר משה "אכן נודע הדבר" כיון שיש שנים שיודעם את הסוד של משה כבר אינו סוד.

נחזור לרב אבולעפיה. נביא דוגמא מדבריו אומר בחיי העולם הבא: "ואמנם גן עדן מקדם סודו יורה לך אמיתות השם המפורש הזה, זה השם המפורש הוא ראשית לכל השמות והתחלה לכל הנבראים בשם העליונים והתחתונים וסוד "זכר ונקבה בראם". עד כאן.

גן עדן מקדם=363. זכר ונקבה בראם=633. אותם הַסְּפָרוֹת בשניהם (גם זו סוג של גימטריא). לסיכום: מי שיש בידו סוד דהיינו קיבל אות מהשם יתברך דהינו לכאורה יתייחד עם השם אי אפשר להעביר את ה"חוויה".אלא רק בדרך רמז. כל אדם כפי שיהיה יותר מזוכך במידות וירא שמים וחושק לאמת יוכל להתקרב אל הסוד ומה שיקבל ואם יקבל יהיה זה הסוד שלו. או שיקבל אותו מבעל הסוד ואז ההבנה שלו פחותה מבעל הסוד חסרה לו ה"חוויה".

סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם (תהילים כ"ה י"ד)

דרך ב': רד"ק: סוד ה' ליראיו. סוד ה' לא יגלה כי אם ליראיו, כי המתעסקים בחכמה אם לא יהיו יראי האל ושלמים במצותיו לא יגלה להם סוד האל. ובריתו להודיעם, להודיעם בריתו שגילה להם סודו. והברית היא שכורת עם הנשמה להשכילה ולאספה אל כבודו בהפרדה מהגוף. וכן קראה ברית באמרו למשה רבינו ע"ה (שמות לד, י), הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת והברית היא שחננו אור השכל ודבקות נפשו בעליונים. ואמר לו, נֶגֶד כָּל עַמְּךָ, לומר, זה שעשיתי עמך הוא אות רוחני שלא יכיר אדם בו זולתך, אבל אות אחר גשמי אעשה עמך נגד כל עמך והוא קרינת אור פניו. ומאות הגשמי יכירו כי אות רוחני חננתיך:

מלבי"ם: סוד - מפרש נגד מה שכתוב נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין (תהילים כה יג) אומר שעניין זה של נצחיות הנפש ועידונה לעולם הבא הוא סוד י"י ליראיו - שהם יודעים סוד הנפש וענינה ושיפה קורת רוח אחת בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, ונגד מה שכתוב וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ מפרש וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם-שע"ז יודיע י"י ליראיו בריתו, כמו שכרת ברית עם האבות שיירשו בניו את הארץ, ועם דוד שלא תופסק המלכות מזרעו.

ספר "מאור ושמש" לרבי קלונימוס קלמן בן אהרן זצלה"ה

דרך ג': סוד ה' ליראיו, יש לומר כך דְּהִנֶּה יש להבין מה זה סודות התורה שקוראין כל ישראל סודות התורה, שאין לומר שהכוונה על חכמת הקבלה וכתבי האר"י ז"ל וזוה"ק, דהנה לשון סוד הוא דבר שאי אפשר לגלות לאחרים כלל, והלא כל הקבלה וכתבי האר"י והזוהר יכולין לגלות לאחרים ולפרשם ביתר שאת, ואם כן כיון שנתגלה אין זה סוד. אבל מה הוא סוד שאי אפשר לגלות לשום אדם הוא סוד ה', רצה לומר עצם אלהות שהוא היה הוה ויהיה והוא עיקרא ושורשה דכולי עלמין, זה אי אפשר לגלות לשום בריה, רק כל אדם משער לעצמו השגת אלהות לפי שכלו ולפום שיעורין דלביה. וכל מה שהאדם מזכך עצמו ומיגע עצמו יגיעות הרבה להשיג, כך ישיג בשכלו הזך יותר ויותר:

ומה שמשיג שכלו באלהותו יתברך זה אי אפשר לגלות לשום אדם מעמקי לבו מה שהוא בלבו ושכלו, הגם שיכול לדבר לאחרים ולהכניס בלבם מציאות אלהותו ויראתו יתברך שמו, אבל כל מצפוני לבו אי אפשר לגלות להם כידוע לכל מי שנכנס לעבודה באמת, על כן זה נקרא סוד כי הוא סוד באמת שאי אפשר לגלות לשום אדם מה שהוא אצלו בנקודת הלב והמחשבה, רק כל אחד מבין לפי יגיעתו והזדככות חומרו. ומה שאדם משיג יותר השגות אלהות בכלל ובפרט, דהיינו שבא למדרגות גדולות בהשגות אלהות על ידי הזדככות יותר, לזה האדם קשה יותר לפרש ולגלות מצפוני לבו לאחרים כי יש לו יותר בלבו ובמחשבתו אשר אי אפשר לגלות ולפרש מצפוני לבו. וזהו סוד ה' ליראיו, רצה לומר שנשאר תמיד אצלם בסוד שאי אפשר לפרש, שמה שאדם יותר ירא שמים, הוא יותר אצלו אלהותו יתברך בסוד יותר אשר אי אפשר לגלות מצפוני לבו, ואי אפשר להבין ממנו פחותי הערך גודל ההשגות שהשיג מאלהותו יתברך:

ומי שהוא עדיין אינו גדול כל כך בהשגה במציאות אלהותו יתברך, יכול יותר לפרש לאחרים מה שבלבו, כי אין לו עמקות לבבו כל כך כמו גדול הערך כנ"ל, ויכולין פשוטי העם לקבל ממנו יותר ממי שהשיג הרבה כנ"ל. ועל כן אם אדם שהוא גדול ביראת ה' בהשגות גדולות ממציאות אלהותו יתברך שמו רוצה לגלות מצפוני לבו שיבינו אחרים ממנו, צריך למתורגמן דהיינו לאדם קטן ממנו שיכול להבין דבריו והוא ישמיעם לאחרים כדי שיבינו מחמת שישמעו מקטן הערך על כן יהיו יכולין לקבל ולהבין. ומזה תבין שכך היה סדר לימוד כל תורתנו הקדושה נכנס אהרן ולמד פרקו אחר כך נכנסו וכו' כדאיתא בעירובין (נד ע"ב), עיין שם.