טרם נביא מתוך הספר אנו שבים להמשך ההבנה מן הציטוט הקודם שיהווה לנו כניסה אל עולם הספירות ומשם אל האותיות.
כמו שאי אפשר לספינה בלא קברניט כך אי אפשר לעולם בלא מנהיג. והוא האין סוף ברוך הוא. והכל מודים שעילת העילות אין לו חקר וגבול. אך אם לא יאמין בשם ובמידותיו כל הכח שימשך עליו לא יהיה מהשם וממידותיו. כפי שנאמר "והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה" (דברים כט יח) והשם ימדוד לו כפי מידותיו, כפי שנאמר בפסוק הבא "לא יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים". ואפילו אם יאמין בשם ובמידותיו ויכפור במנהיג דהיינו בהשגחה ויאמר הכל מקרה אף השם ילך עמו בקרי כפי שנאמר, "ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי. והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם" (במדבר כו כז). ואף אם יאמין בכל זה וישאל ומאיזה כח נגיד שיש שם ספירות? נגיד, שהאין סוף הוא שלם בלי חסרון ואין לו גבול שאם היה לו גבול היה חסר. וגם אם נבוא לומר שיש לו כח בלא גבול ואין לו כח בגבול נחסר משלמותו. וכיון שאין לחסר משלמותו נאמר שיש לו כח בגבול מבלי גבול, והנמצא ממנו תחילה הם הספירות שהם הכח השלם וכח החסר. וכשהם מקבלים מהשפע הבא מהשלמתו הם כח שלם. ובהמנע השפע מהם יש בהם כח חסר. לכך יש בהם כח לפעול בהשלמה ובחסרון. וכך נמשיך ונוכיח שהם עשרה בכח אחד. לפי שאין עצם בא בלא גבול ובלא מקום, ואין מקום בלי ארך רוחב ועומק והם שלשה בשלשה והם תשעה שמתקיימים בכח העצם והם עשרה. (כל זה מדברי הרב עזריאל מגירונה מהמקובלים הראשונים). וכך נוכיח שהם נאצלות ולא נבראות ואז נבוא לדבר במהותם. וכשנדבוק בכללותם יחד נוכל לדבוק בשם באמצאות האותיות. ואין הדרך בא מכיוון אחד דהיינו מן הספירות אל האותיות, אלא היא באה משני הכיוונים. מן הדבקות בספירות נבוא לדבקות באותיות. ומן הדבקות באותיות נבוא לדבקות בספירות. מתיקון המידות נעלה אל הדבקות בשם, ומן הדבקות בשם נבוא אל תיקון המידות. וכעת נדבר במהותם.
מהות הספירה שוה לכל דבר ולכל תמורה שאם לא היה בהם כח שוה לא היה כח לכל דבר. כי מה שהוא אור אינו חשך ומה שהוא חשך אינו אור. ולכן יש לדמות מהותם לרצון הנפש שהיא שוה לכל החפצים ולכל המחשבות המתפשטות ממנה, אע"פ שהם רבים אין עקרם אלא אחד בדבר ובתמורתן, וכן חיי הנפש והשכל והחן והחסד והרחמים אע"פ שהן יש מאין אין ישותם גמורה. אך בהתלבש העצם בדמיון יש לנו לדמות הכח הראשון אל האור המתעלם. והכח השני אל האור (המתעלם) הכולל כל גוון. וזה האור הוא כעין התכלת שהיא תכלית כל הצבעים ואין בו עין גוון ידוע. הכח השלישי אל האור הירוק, הכח הרביעי אל האור הלבן, הכח החמישי אל האור האודם, הכח הששי כלול מלובן ואודם, הכח השביעי כח האודם הנוטה ללובן, הכח השמיני כח הלובן הנוטה לאודם, הכח התשיעי כלול מלובן ואודם ומן האודם הנוטה ללובן ומן הלובן הנוטה לאודם, הכח העשירי כלול מכל גוון. (כל זה מדברי רבי עזריאל מגירונא)
"גן נעול" עמוד 11- הראשונה והיא הקרובה לו, ושמה צדק. והיא השכינה ונקראת בשמות רבים, והמשיגה הוא המדבר ברוח הקודש. ורמזה "ולמשח קדש קדשים" "ולהביא צדק עֹלמים" (דניאל ט' כד'). וצריך המקבל לרדוף אחר זו ההשגה בכל כחו שלו, "צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ" (דברים טז' כ'), ונאמר "צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה" (תהלים קיט'). "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב' ד'), ורבים מהם עד אין מספר. "עד כאן"
ואנו קוראים אותה מלכות, ונקראת צדק כי היא מחוברת ליסוד הנקרא לצדיק, ומפני שהצדיק מחובר עמה תמיד נקראת צדק. ועל זה נאמר "פתחו לי שערי צדק" (תהלים קיח יט). והיא סוף המחשבה, כי בהיות המחשבה ראשונה לכל. ותחילתה יוצאת מן האין סוף ומתפשטת עד המלכות שהיא סוף המחשבה, שהוא שם אדני שהוא אדון כל הארץ, שהיא מדת הדין. שנאמר "והוא ישפט תבל בצדק ידין לאומים במישרים" (תהלים ט' ט'). והיא קושרת, הכל כפי שהיא סוף המחשבה הבאה מהמחשבה הראשונה, כן היא חכמה תתאה הבאה מהחכמה העילאה, וכן היא הבת הבאה מן הבינה שהיא אם הבינה, וכן זיווגא בתפארת וכן היא דבוקה ביסוד. ועל כן הדבק בא ומשיגה קצרה בידו הדרך. והדבקות בא היא בצדק שנאמר "צדק צדק תרדוף" "למען תחיה" "וירשת את הארץ". הארץ היא השכינה. ועל שבע הספירות התחתונות נאמר, שבע ספירות הבנין. והבנין מתחיל מן השביעית שהיא מלכות. והשביעית היא השבת שהיא כוללה מהכל. "ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה" שמנוחת השבת מן המלאכה היא הדבקות בה. שאז עם השביתה תבוא התפשטות הגשמיות ותעלה המחשבה עד לשורשה. ובזה יזווג את השכינה אל בן זוגה הוא הצדיק "וצדיק באמונתו יחיה".
תודה.
השבמחקצדק צדק תרדוף מידת צדיק, הצדק נשקף מהשמיים כלומר בורא עולם מוריד אותו לכאן וזה אחרי שאמת מארץ צומחת.
כלומר אם קודם דורשים אמת אז נמשך הצדק ממעל ודבק והיו לאחד, ומתוך הדבקות הצדיק סופג מה' כי אין מחסום ואז יש שכינה, כלומר ה' שוכן.
צדק צדק תרדוף למען תחייה.... הצדיקים בחייהם ובמותם קרויים חיים וזה נוצר בשל הדבקות, גם יש יכולת לאחד אותיות כי בכל אות ואות ישנן... מתוך אגרות הבעל שם טוב.