יום שני, 16 במאי 2011

נפש רוח נשמה

בכל פעם שאני נתקל במושגים אלו: נפש רוח נשמה, אני שואל את עצמי ומבקש הבהרה מה הפשט??? ומכל מה שאספתי וליקטתי בדעתי אנסה לעשות סדר ולענות לעצמי ואולי תנוח דעתי.
ישנה חלוקה נפשית כדלקמן: נפש הבהמית, נפש השכלית, ונפש האלוהית. ונראה שהכוונה על שלשת המושגים נפש רוח נשמה. נפש הבהמית - דהיינו נפש. נפש השכלית - דהיינו רוח. נפש האלוהית - דהיינו נשמה.
וכללות כולם נקראות נפש, ולפעמים כללותן נקראות נשמה. ובאות כולם להצביע על מה שמתקרא "כח". ומאידך נאמר על הבורא, שהוא לא גוף ולא כח בגוף. אך אלו השלושה הם כח בגוף.
כעת ננסה להגדיר כח. אומר הרמב"ם "כח - כל דבר שיש בו יכולת לעשות דבר אחד - ייאמר עליו בשעה שאינו עושהו הוא פועל הדבר הוא 'בכח', ושהוא 'בכח' - הדבר ההוא, וכשהוא עושהו - יאמר עליו שהוא פועלו בפועל - כאדם היודע לכתוב, בשעה שאינו כותב - ייקרא, 'כותב בכח', כלומר, שהוא בכח לכתוב, ובשעה שהוא כותב - ייקרא, 'כותב בפועל'":
במונחים הפיזיקלים אני מגדיר ומחלק את הכח לשלשה מצבים. כח ההתמדה, כח המשיכה, וכח ההתנגדות. שהם מתלבשים על שלושת חוקי ניוטון. כח ההתמדה - הוא כח התנועה הוא ישמור על המצב הנוכחי של הגוף (אם בתנועה ואם בחוסר תנועה). כח המשיכה - הוא כח ההתפשטות, תנועתו כלפי מטה. כח ההתנגדות - הוא חק הפעולה והתגובה שכח המופעל על גוף יוצר כנגדו כח מתנגד.
כעת אחבר את הכוחות הללו אל היסודות. כח ההתמדה שהוא חק התנועה יוצר את הרוח. כח המשיכה שהוא חק ההתפשטות יוצא את המים. כח ההתנגדות שהוא חק הפעולה והתגובה יוצר את האש. שלשת יסודות אלו: רוח מים אש, אנו מדברים בהם במצבם הראשוני כפי שמוגדרים בספר יצירה, "שלוש אימות". דהיינו כל אחת מופרדת לעצמה. וכמובן שבמצבם שם הם עדיין כח ונמצאות בכח ולא בפועל. כדוגמת האש שנוצרת מחיכוך אבן האש זהו כח ההתנגדות.
כעת אנסה להלביש את הכוחות האלו על הכחות הראשונים: נפש רוח נשמה. כח ההתמדה - דהיינו התנועה שהיא הרוח נקראת בגופנו נפש, היא המניעה כל אבר בגוף בין אבר גשמי ובין איבר רוחני. והרוח - היא פועלת במישור הרוחני פושטת את התוצאות הרוחניות לאברים הרוחנים. והנשמה - היא כיסוד האש המעלה את מסקנות הרוח אל המקור העליון שמשם לוקחה.
ועל כן הוגדרו שלשת אלו כפי שאמרתי בתחילה: נפש הבהמית היא המניעה. נפש השכלית היא הפושטת תוצאות הרוח לאברי הרוח. ונפש האלוהית היא המעלה את המסקנות לשורשם.
ועל כן קוראת התורה לנפש דם שנאמר "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר".
ובאם לא יזרום הדם בגוף, יתבטל כח הנפש. ובאין תנועה יסתלק כח המתפשט היא הרוח ואז תפרח הנשמה אל מחצבתה. וכן אם נעצור את הרוח תעצר התנועה, ימגר הנפש, תעלם הרוח, ותפרח הנשמה.
מקורות לעיון:
ספר דברי נגידים למהר"ל מפרג עמוד קסא-כתיב מבשרי אחזה אלוה. כי כמו הנשמה שמשפעת כחות רוחנים בגוף על ידי אמצעות הנפש אשר תשכון בגוף. כך הוא ית' משפיע תמיד כח החיים בארץ ע"י אמצעות שכינתו הקדושה אשר תשכון בארץ כענין הכתוב ה' בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה. ואלו הדברים לא יובנו בהשקפה הראשונה כי הם דברים עמוקים מאד מאד. הפוך בה דכלא בה:
פירוש האלשיך ז"ל - ספר תורת משה על דברים - פרק ד פסוק ט-פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, את הדברים עצמם, כד"א (שמות כ טו) וכל העם רואים את הקולות, רואים את הנשמע מה שאין הפה יכולה כו', ואין העין יכולה לראות (מכילתא), הנה כי ראיית הדברים עצמם הם כחות רוחניים, באופן שאל תשכח ודאי אחר שראו עיניך ובזה אל הנוגע אליך אין צריך ראיה גדולה מזו:
ספר צדקת הצדיק - אות רמא-המצוות ומעשים טובים של האדם ואין צריך לומר דברי תורה מביאים בלבו הרהורים טובים וההיפוך מעבירות כמו שאמרו ז"ל (אבות ד' ב') מצוה גוררת מצוה ועבירה וכו'. ופירוש גרירה זו כי מכל מצוה נברא מלאך פירוש כח רוחני כמו שמובא (זוהר ח"ב ק' ריש ע"ב, נ"ט.) דלא אתאביד שום מעשה ודיבור דאדם טוב ורע. ועל ידי זה המלאך טוב שהוא שלו שנולד מפעולתו והוא שוכן אצלו ומקורב לו הרי המלאך הוא רוחני כמו מחשבת האדם ועל ידו נופל מחשבה בלבו לעשות מצוות אחרות:
ספר שם משמואל חלק המועדים - שנת תרע"ד שמיני עצרת-ועוד נראה לומר, דהנה שפע היורד מן השמים הוא דו פרצופין רוחניות וגשמיות, כי בכל דבר גשמי נעלם בו כח רוחני וכענין שאמרו ז"ל (ב"ר פ"י) אין כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל. אך אומות העולם כוונתם על הגשמיות ואינם מביטים כלל על החלק הרוחני שבו, וע"כ השפע שנתרבה מישראל לאומות אין האומות נוטלין רק החלק הגשמי שבו, והרוחני נשאר לישראל. וע"כ (ר"ה ט"ז.) אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה. ואף שישראל אינם נוטלין שלהם אלא בשמיני עצרת, מכל מקום בסוכות נמי נוטלין חלק הרוחני משל אומות העולם. אך בשמיני עצרת גם הגשמי נשאר לישראל וממנו שפע ברכה לישראל גם בגשמיות לכל ימות השנה כמובא בש"ס יומא (כ"א ע"ב) במוצאי יו"ט האחרון של חג הכל צופין לעשן המערכה עיין שם. וזהו עצרת תהינ לכם באופן הנ"ל:
פירוש המלות הזרות - אות הנון-נפש צומחת - הכח הנמצא בצמח, בו יהיו צמיחתו ושמירתו, כי יש בנפש הצומחת הכחות ישמרוה במדה שאפשר:
נפש חיונית או נפש חיה - שם לכח אשר בבעלי חיים, יהיו בו ההרגשה והתנועה - אין ספק, כל נפש חיה - צומחת:

נפש מדברת או משכלת - שם לנפש האדם, שיש בו כח להשכיל ולדעת ידיעות לא מצד החושים - ואין ספק, שנפש האדם היא חיה והיא צומחת, כי שלושת הכחות האלה בה, כח הצמיחה והגידול, וכח ההרגשה והתנועה, וכח השכל – ועל כן יקראום הרופאים, שלש נפשות - כל כח שבה יקראו, נפש, יתארוהו בפעולתו, עד שייקרא הכח שבה להשכיל, נפש משכלת; והפילוסופים יקראום, חלקי הנפש, על צד ההרחבה במאמר (עד שיקראו הכח השכלי, חלק שכלי, יתארוהו בפעולתו) - ועל דרך האמת אינם רק אינם רק פעולות חלוקות לכח אחד:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה