סוד תתקע"ד דורות

במאמר הקודם נשאלתי מזה תתקע"ד והשבתי בקצרה והבטחתי לשוב ולבאר וזה ימים רבים אני מנסה להעלות את הנושא על הכתב ולא עלה בידי. בסופו של עניין החלטתי להביא את הסוד מן בכתובים וקצת לבאר ואולי עוד יתעוררו שאלות ונבאר. (מה שמובא בהמשך בסוגרים אלו דברי)

סוד תתקע"ד דורות - מתוך ספר שושן סודות.

יש לך לדעת שבסוד זה רבו דעות חכמי האמת ואי אפשר להגיע אל התכלית הסוד בזה אלא לכנוס בראשונה להביא המאמר ההוא מן התלמוד ואחר כך להקדים הקדמות אשר יתבאר מהם הסוד הזה. בחגיגה, נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי (נהר של אש נובע ויוצא מלפניו), מהיכן שקיל ואזיל (שואל, מהיכן יוצא והולך?) מזיעתן של חיות. להיכן שפיך (להיכן הוא נשפך?), אמא ר' אמי בר אבא אמר מר זוטרא אמר רב על ראש של רשעים יחולו (הכוונה על הרשעים בגיהנם) ורבינא בר יעקב אמר על אשר קומטו בלא עת. תנא (משננן) ר' שמעון החסיד אומר אלו תתקע"ד דורות שקמטו עצמן להבראות קודם שנברא העולם ושתלן הקב"ה בכל דור ודור בכאן נצטרך להקדמות רבות לבאר הסוד הזה.

הקדמה א'. הוא מה שאמר הכתוב דבר צוה לאלף דור, ירצה אומר שהם כל ימות עולם ז' הקפים, כל הקף ז' אלפים שהם מ"ט אלפים עם היובל הכל נ' אלף שהם אלף דור שכל דור נ' שנים. והנה תתקע"ד דורות שהם חסרים כ"ו דורות לתשלום אלף דור, ואלו כ"ו דורות עברו קודם מתן תורה ונתקיימו בזכות הצדיקים שבדור ההוא ובחסד אל. ולזה רמז דוד המלך ע"ה ואמר כ"ו כי לעולם חסדו. ותתקע"ד יתלבנו ויצרפו בזכות התורה כל ימי עולם עד היובל הגדול:
(הסבר - התורה נתנה למשה שהוא דור כ"ו (26) מאדם הראשון. ויש תתקע"ד (974) דורות רשעים שמנע הקדוש ברוך הוא בריאתם קודם אדם הראשון, ובא הכתוב ואומר דבר צוה לאלף דור שהתורה היתה צריכה להתגלות לאחר אלף דור, וחישב הקדוש ברוך לצורך זה גם את התתקע"ד דורות ונתן את התורה למשה, שיחד הם 1000 דור. וכאן נכנס המחבר לחשבון קשה לאוזן מה שנקרא "שיטת השמיטות". שכל שמיטה אורכה 7000 שנה. שהרי שמיטה היא מחזור שבע שנים ויומו של הקדוש ברוך הוא הוא 1000 שנה לכן כל שמיטה 7000 שנה. וסופרים 7 פעמים 7000 שנה כנגד שבע ספירות הבנין, שהם הספירות מחסד ולמטה [חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות]. וכך עושה המחבר חשבון שכל דור 50 שנים, 1000 דור 50 אלף שנה, שבע שמיטות 49 אלף שנה והיובל היא שנת החמשים הרי 50 אלף שנה).
הקדמה ב'. והארץ היתה, מאי היתה שכבר היתה. מלמד שהיה בונה עולמות ומחריבן הכוונה במאמר זה לרמוז כי כשעלה במחשבה הטהורה להאציל י' ספירות ולבראות עליונים ותחתונים, ראשונה חשב לבראותה במדת החסד ולא היה יכול להתקיים הטעם שהיא רחמים גמורים. ואחר כך חשב לבראותו במדת הדין העזה ולא יוכל להתקיים כי הוא דין גמור. וזה בונה עולמות ומחריבן, כי כל אחד מז' ספירות נקרא עולם. והבנין והחורבן ההוא במחשבה הטהורה היה. ואז שתפן במדת התפארת והיא תורה שבכתב. והנה התבונן אם היה העולם נברא בחסד היה בכחו כל אלף דור. וכן אם היה העולם נברא בגבורה היה בכוחו אלף דור. עכשיו נברא בשיתוף, אם כן הדורות יתקיימו בחסד והם באים קודם מתן תורה ותתקע"ד דורות נשארו בנהר דינור מדת הדין הקשה משם נשפע ושם נשארו. וזה אמרו שקמטו עצמן להבראות קודם שנברא העולם וכו'.
(הסבר – כתוב בבראשית "והארץ היתה תהו ובהו" מזה שכתוב היתה לומד שכבר היתה ועכשיו נבראת. מתאים הענין המחבר למדרש שאומר שהיה הקדוש ברוך הוא בונה עולמות ומחריבן. ואלו הבניות והחורבנות לא היו במעשה אלה רק במחשבה. שרצה הקדוש ברוך הוא לברוא העולם בחסד אך אם היה נברא כך לא היה גמול ועונש וכל המקלל לא היה תקנה לקלקלתו, וכן רצה לברואתו בדין גם כך לא היה יכול להתקיים שגם אז החוטא אין לא תיקון. וכך לאחר שבנה עולמות והחריבן נברא זה העולם בשיתוף החסד והדין. במדת התפארת שהיא בחינת התורה שבכתב. ורומז המחבר איך שיתף החסד בדין שמדת הדין הקשה היא הנהר דינור שבאה על הרשעים והחסד הוא התורה).

הקדמה ג'. ושתלן בכל דור ודור, רצונו לומר שתתקע"ד דורות אשר נשפעו ממדה העזה ראוים להיות עזי פנים כמוהו, והקב"ה שהוא תפארת ותורתו מכשירין בכל דור ודור בדרך גילגול להביאן לתכלית הטוב:

הקדמה ד'. נהר דינור האמור כאן היא האש הגדולה שנשפעו לצד שמאל העולם והיא הנקרא סערת ה' חימה וסער מתגורר על ראש רשעים יחול שהם כחות הטומאה.

הקדמה ה'. אם תזכה להבין פרשת המלכים ואלה המלכים אשר מלכו באדום ובפרט המלך האחרון תבין כל אלה הדברים אשר אמרנו. ומה שקראם עזי פנים כי מעזות יצאו ובעזות מצח יתגלגלו הנה חשוב ההקדמות אלה אחת אל אחת ואז תבין סוד המאמר אשר הביאנוהו מן התלמוד ודע זה כי ביותר מזה השיעור לא אוכל לגלות:(הסבר – בפרשת וישלח כתוב:
(לא) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
(לב) וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה:
(לג) וַיָּמָת בָּלַע וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה:
(לד) וַיָּמָת יוֹבָב וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי:
(לה) וַיָּמָת חֻשָׁם וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית:
(לו) וַיָּמָת הֲדָד וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה:
(לז) וַיָּמָת שַׂמְלָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר:
(לח) וַיָּמָת שָׁאוּל וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר:
(לט) וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב:
לומדים המקובלים מאלו השמונה מלכים שהשבעה הראשונים כתוב בהם שמתו אלו הם העולמות שבנה הקדוש ברוך הוא והחריבן אלו הם השבע שספירות).