יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

יפוצו מעיינותיך ישראל

תודה לשני המגיבים במאמרי הקודם, למגיב האנונימי וגם ליעקב שמחזקים את ידי שלא אפול חס ושלום ליאוש. אז קודם כל מעודד שיש גם כאלה שמשקיעים ונהנים. ובכלל תגיבו הרבה ולא צריך להיות אנונימיים. ושנית אין יאוש בעולם כלל. אבל עדיין גם מגיעים קריאות של חולשה. ובאמת כמו שיעקב אומר צריך להתרגל לקרוא את השפה למרות שכולם מכירים את השפה לפעמים הסגנון וחיבורי המילים לא מצלצלים.
אתן דוגמא:
אך לפני שהתחיל בדוגמא חייב אני להקדים. בשבת חשבתי על זה שאני נע בין שלשת רבותיי העיקריים. התחלתי את היכרותי עם היהדות דרך רבי נחמן מברסלב. לקח לי שנה שהרהרתי לראשונה, למרות שהרגשתי שאני נמצא במקומי, שאלתי איך זה שהגעתי להתקרב לבורא דווקא דרך רבי נחמן? כמובן שתשובה ברורה לא עלתה בידי, אך מצאתי רמזים רבים. והמשכתי דרכי בתורה כשמורי הרב נחמן מוליך אותי קדימה. לאחר כמה שנים שחזרתי שוב לבחון את דרכי חשתי שרבי נחמן מוביל אותי כבדרך פלא ומפנה אותי להעשיר את ידיעותיי כך הוּבלתי לסבו הגדול הבעש"ט (הבעל שם טוב). השליח הייתה צאצאית של הבעש"ט שהעבירה לי חומר רב שאביה כתב. החומר היה מבולבל ומבולגן והצלחתי להוציא ממנו ספר נפלא ביותר שנקרא "יפוצו מעיינותיך ישראל". הספר הגיע לרבבות. וכך אף המשכתי ללמוד מתורות הבעש"ט. ועבור עוד שנים והרגשתי שיש לי שני רבנים שמובילים אותי כשרבי נחמן הוא המוביל העיקרי. וכך הופנתי שוב אל רבי אברהם אבולעפיה. והנה יש לי שלשה רבנים ואני משוטט מן האחד אל השני.
כך עברו בי אלו המחשבות בשבת. ומצאתי עצמי מתבונן באימרא של רבי נחמן. וכך הוא אומר: (ספר ליקוטי מוהר"ן - סימן א)
"כִּי מִתְּחִלָּה הַיֵּצֶר הָרָע מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְווֹת וּמַטְעֶה אֶת הָאָדָם כְּאִלּוּ מְסִיתוֹ לַעֲשוֹת מִצְוָה".כאן אני מתחבר לדוגמא שרציתי להביא.
המשפט של רבי נחמן נראה לי מורכב ומסובך ועוד מעט אנסה לבאר אותו.
בינתיים בתוך השבת לא התקדמתי הרבה. ובמוצאי שבת החיפוש הראשון שהחלטתי לבצע, זה איך מתייחס לזה הבעש"ט, הייתה לי הרגשה שגם שם המצא משהו דומה.
כמובן שהחיפוש נעשה בעזרת המחשב והחומר הרב שיש לי אפשרות לחפש בו.
ותוך כדי חיפוש בבעש"ט אני מחפש בעוד מקומות רבים, והכן מצאתי רק אצל הבעש"ט עניין דומה והנה הוא:
(ספר הבעש"ט על התורה - פרשת בראשית סימן קמו)
שמעתי בשם מורי ביאור משנה (זבחים דמ"ז ע"א) קדשי קדשים שחיטתן בצפון וקדשים קלים שחיטתן בכל מקום, שהיצר הרע בא אל התלמיד חכם בדמות יצר טוב לעשות מצוה, מה שאין כן להמוני עם. ודברי פי חכם חן:ואם הרגשתי שלא ירדתי לסוף דעתו של רבי נחמן מהבעש"ט הרגשתי שאני גולם ברבוע.
זה גם מה שקורה לכם לפעמים? אז מה עשיתי? שלחתי להם אימייל ואמרתי מצטער הדברים שלכם קשים אני לא קורא יותר מה שאתם אומרים!
חס ושלום לא את זה עשיתי, אלא שמתי לי את שני החידושים האלה לנגד עיני והתחלתי לחרוש הלוך וחזור ואשתף אתכם במחשבותיי.
הלכתי למאמר של רבי נחמן וניסיתי להבין את הניסוח הזה "היצר הרע מתלבש עצמו במצוות" אף אחד מרבותיי לא חשוד עלי שלא יודע לשון הקודש על בוריה, כך שאני חייב לפצח את הדיבור הזה "מתלבש עצמו במצוות" היה לי הרבה יותר קל אם היה כתוב מתלבש בעבירות. אם אני עושה מצוה והיצר הרע התלבש שם דהיינו הוא אומר לי עשה מצוה אז הוא לא יצר רע! אז הבנתי מה רוצה להגיד לי רבי נחמן אסביר במשל: שודד שבא לשדוד בנק אומר לו היצר הרע אתה עושה מצוה אתה גונב מן השודדים. זה הכוונה שהיצר הרע מתלבש עצמו במצוות.
חזרתי לבעל שם טוב כאן אני חייב להגיד שעד לרגע זה אני לא מוצא את הידיים והרגלים במאמר, ואסביר את המאמר קצת קצת. העמידו אותו מולכם בזמן ההסבר:
"שמעתי בשם מורי" - זה אומר תלמידו של הבעל שם טוב - יעקב יוסף (הבעש"ט עצמו לא כתב כלום וספרו הבעש"ט על התורה מורכב ממובאות שמביאים תלמידיו משמו) אחר כך בא קטע ממשנה "קדשי קדשים שחיטתן בצפון וקדשים קלים שחיטתן בכל מקום" [בעזרה]. ועל המשנה הזאת מבאר הבעש"ט את עניינו. דהיינו - שהיצר הרע בא אל התלמיד חכם בדמות יצר טוב לעשות מצוה, מה שאין כן להמוני עם. אתן דוגמא למה שאומר הבעל שם טוב: התלמיד חכם הוא קורח ובא אליו יצר הרע בדמות יצר הטוב ואומר לו לך ותחלוק על משה שרוצה למנות את אהרון אחיו לכהן, כי לך מגיע הכהונה! ובסוף מסיים המצטט ב"דברי פי חכם חן" להראות את מתיקות הדברים. מכל הניסיונות לברר לי איך מתוך המשנה הזאת הוציא הבעל שם טוב את רעיונו לא הצלחתי לרדת להתחלת דעתו. אבל לשמחתי את הדוגמא שהבאתי לתלמיד חכם, אחר עשיתי חיפוש אצל תלמידו של רבי נחמן רבי נתן בספרו "ליקוטי הלכות" ומצאתי את זה:
(ספר ליקוטי הלכות - הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת הלכה ו) "וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה שקורח עינו הטעתו. ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו שמואל ובניו ועשרים וארבע משמרות וכו'. הינו כי על - ידי זה טעה והתלבש היצר הרע אצלו במצוות כדרכו (כמו שמבאר רבינו בסימן א). כי סבר שכבוד ה' יתברך לגלות כי מלא כל הארץ כבודו ראוי להיות על ידו. מאחר שזה הכבוד צריכין לגלות מדור לדור. כמבאר בזאת התורה הנ"ל. שבשביל זה צריכין להשאיר בנים ותלמידים שהם החליפות וכו' כנ"ל, על - כן סבר מאחר שהוא רואה שממנו יצאו דורות קדושים של צדיקים כאלו שיגלו כבודו יתברך שהם שמואל וכו', בודאי מגיע לו כל הגדולה והכבוד של הנשיאות, כי באמת זה הצדיק שצריך להאיר הדעת הקדוש בעולם בודאי ראוי שיהיה לו כל הכבוד שיבואו כל ישראל אליו לכבדו כדי שיוכלו לקבל ממנו תורה ודעת על - ידי זה. כי שרש התורה הוא כבוד דקדושה".
עד כאן דברי רבי נתן

אז הבנתי שהיצר הרע שמתלבש במצוות הוא הבא אל האדם ומנסה לעורר אותו לעשות עבירה ולחזק אותו שהוא עושה מצוה. הבנתי שהבעל שם טוב שלוקח עניינים עצומים ומוריד אותם אלינו, כאן, משליך את הענין דוקא על התלמיד חכם.
ורבי נחמן שמצליח תמיד לקחת גם עניינים אלו ולהורידם עד לפשוט שבפשוטים.
למדתי מכאן שצריך לבחון תמיד מי הוא הדוחף יצר הטוב או יצר הרע. בשני עניינים כמעט ואין אפשרות שלא יהיה זה יצר הרע. האחד זה מחלוקת. אם ידחוף אותי היצר למחלוקת יהיה זה היצר הרע המחופש ליצר טוב. ענין שני הוא העצבות, בכל נפילה יקום היצר הרע וישכנע אותי שצריך להיות בעצבות.
אז דברי הבעל שם טוב היוצאים מן המשנה אשר שם מדובר מזביחה וודאי שזה זביחת היצר אך לא ברור לי הכל.
אבל יצאתי אם שלל רב יש לי עוד כמה כלי זין כנגד היצר הרע.

תגובה 1:

  1. לא סתם כתוב בתורה "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה"

    השבמחק

שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה