מעגלי המציאות

בהקדמה לספרו סתרי תורה כותב הרב אבולעפיה כך:

"ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע" (משלי ה' ו'):

משה רבינו ע"ה הסתכל במעגלי המציאות ומצאם מישרי שכל משכילי המושכלות. והשתוקקה נפשו העליונה להדבק ביסודה שהיא ראשית בלי אחרית ואחרית בלי ראשית. והשם ית' השפיע עליו משפע טובו מה שהכיר בו שהוא יכול לקבלו, והודיעו דרכיו אחת אחת כפי כח משה אשר היה כוחו כח בשר ודם, עד שהוציא שכלו מן הכח אל הפועל מעט מעט והשיבו אל הפועל האלהי, והושלם שלמות נצחי אשר אין לאדם שלמות נצחי למעלה ממנו. וזאת המעלה העליונה חייבתהו להתחיל בספרו אשר הוא ספר התורה במלת בראשית, ולהודיע בה שכל המציאות מאת ממציא אחד שהוא ראשית ואין לו ראשית, והוא ברא כל נמצא מורגש ומושכל. המושכלים כולם קראם אלהים וייחס אליהם שם כשם ממציאם להורות על מעלת מציאותם, ושהם במציאותם עדים לשכל על ממציאם, כמו שהעלול עד על סיבתו שהיא המציאתו. והמורגשים כולם קראם בשני שמות מוסכמים בלשון הקודש על שני עניינים כלליים שהם מורים על מורגשים עליונים ותחתונים, והם שמים וארץ. והוסיף על שניהם שתי תיבות שוות באותיות ובמבטא ובפתרון, והם א"ת השמים וא"ת הארץ. והוסיף גם כן שתי אותיות שוות בהוראתם, עניין דבר ידוע והן ה' ה'. ופירשום חכמי הקבלה כאשר קבלום מאבותיהם שהם תלמידי משה רע"ה. עד כאן מההקדמה.

"הסתכל משה במעגלי המציאות וראה שהם מישרות השכל ומשכילי המושכלות"- איזה משפט אפשר לבנות על משפט כזה עולם ומלואו תילי תילים של רעיונות, דרך חיים תוכחות מוסר. אולי נבוא בריבוי האור שקבלנו עתה מזה המשפט ונצטמצם בשני המילים "מעגלי המציאות" וננסה להבין מה ראה משה? מעגל הוא השלמות. הסתכל משה בשלמות המציאות מתחילתה ועד סופה מראשית שאין לה אחרית ומאחרית שאין לה ראשית אפילו שאינני מבין פירוש המילים עדיין נפעם ליבי מן המראה שמתגלה למשה. אני מתבונן כרגע בענק שבענקים רבי עקיבא שיצא בעקבות משה. משה יצא למדבר בגיל 40. יוצא רבי עקיבא לשדה בגיל 40. רואה משה סנה בוער. רואה רבי עקיבא מים שוברים סלע. היה אחוז משה עד גיל 40 בלימוד החכמה שום חכמה לא נסה ממנו. ומה הוא רואה את האש שאוכלת בסנה אך הסנה איננו אוכל, איננו נאכל. למד משה מספר היצירה (של אברהם אבינו) שהרוח יוצא מהרוח (רוח הקדש) והמים יוצאים מהרוח והאש יוצא מהמים. זהו מעגל המציאות - הלב בוער באש הדם מלחך אותו ורוח - כנפי הריאה מנשבים עליו. "הלב בוער אך איננו אוכל" זוהי תורת השם אשר נמצאת מעל כל החכמות שלמד. בא רבי עקיבא וראה איך המים חודרים בסלע. ועשה היקש קל וחומר, מה מים שהם רכים חודרים הקשה, אף תורה שמשולה למים תחדור הלב ותשבור הקשה. אלו המידות רעות שמקשות את הלב. שלח פרעה תמונתו של משה לחכמיו המבינים בחכמת הפרצוף ושאלם מה טיבו של זה האיש. השיבו לו רוצח זה, שמידותיו רעות ומרושעות. רבי עקיבא לא היה צריך לשלוח תמונתו מעיד על עצמו שעד גיל 40 היה עם הארץ ואמר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכהו כחמור. שאלו לו תלמידיו עד כאן רבי, לא מספיק ככלב. אמר לא כלב נושך בבשר וחמור שובר אף העצם. שמידותיו היו גרועות שרצה לרסק אותם את התלמידי חכמים. יושב משה במדבר 40 שנה מתקן את מידותיו. יושב רבי עקיבא בישיבה 40 שנה מתקן את מידותיו. השלים רבי עקיבא להתבונן במעגלי מציאותו. ראה הוא את תחילתו, ראה הוא את תכליתו. עכשיו יוצא הוא אל העולם יודע את עבודתו. עכשיו יכול הוא לעלות על מוקדו, וקורא "שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד". גם בשמו יתברך ראה הוא את מעגל המציאות, "השם אלהינו השם אחד". עכשיו יכול הוא להוציא נשמתו "באחד". והצופים במחזה המזעזע תמהים ושואלים רבינו עד כאן, שבתמיהתם שואלים עצמם היכן תורתך שתגן עליך? היכן רבך (הוא הבורא) שיגונן עליך? היכן כוחך שיפדך? עונה להם רבי עקיבא, כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו. ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, זו תורה וזו שכרה? ממתים ידך ה' ממתים וגו'. אמר להם חלקם בחיים. יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא. אפילו מלאכי השרת לא ראו את מעגל מציאותו של רבי עקיבא ותמהו. מה ראה רבי עקיבא??רבי עקיבא כבר מוצא את עצמו במחשבותיו של אדם הראשון. אומר הזוהר הקדוש בפרשת משפטים שרבי עקיבא נהרג לתקן מחשבות אדם הראשון. מאין יודע זאת הזוהר, ממה שאומר השם למשה כשמתבונן בהריגתו של רבי עקיבא אומר לו השם כך עלה במחשבה (שהיינו במחשבת אדם הראשון). רבי עקיבא נפשו משרש קין מן גבורת ההוד שבדעת מצד הגבורות הנמתקות כל זה מדברי האריז"ל. שקין הסתובב כל ימיו ומחכה שיבואו להורגו. ואחר מתאחז נפשו בסיסרא. ורבי עקיבא היה מבני בניו של סיסרא אומר האריז"ל אחר כך מתגלגל בשכם בן חמור (על זה אמר מן יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור) וכאן בא מעשה דינה שאונסה שכם ולוקחה לאשה. (כל זה במאמר הבא).