"לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו". ירצה, כי מי שימשך אחר התאוות ומעוט ההשכלה בתורה וסודותיה יקרא כסיל, מפני היותו נמשך אחר הכסילות והפתיות ושכרון עולם השפל הנופל. ויאמר כי הכסיל הזה לא יחפוץ בתבונה, פירוש, בדברים הנעלמים והם סתומים בתוך הדבר הנגלה, כי זה גדר התבונה כמאמרם ז"ל (חגיגה יד. סנהדרין צג:) מבין דבר מתוך דבר. והנה הכסיל לא יחפוץ בדברים הנעלמים הצריכים תבונה לדלותם, כאומרו ואיש תבונה ידלנה, (משלי כ' ה) "כי אם בהתגלות לבו", פירוש, בדברים הנגלים שהם לבוש אל הנעלמים, והם הנראים לכאורה פשוטן של דברים. והם לכאורה נגלים אל הלב, ולא אל לבות המשכילים, אלא אל לבות הכסילים שכמותו, וזהו שאמר, בהתגלות לבו, פירוש גלוי דעתו הקצר:
צריך יראה גדולה אל החכמה הזאת, ומה גם בהיותו עוסק בשיעור קומה, וגם צריך אהבה. ושמעתי כי הקדמונים היו נוהגים ליישב על גבי קרקע כשהיו מלמדים חכמה זו לתלמידים כדי להכניעם ולאיימם.
שאר דיני התורה בהיות האדם עוסק בדיניה, יעלו בדעתו חלקי הסותר בתחילת העיון, ויאמר על טמא טהור וכיוצא, ואין מזה נמשך חורבה כלל, אלא ימשך עיונו עד שיעמוד על אמיתת הדין, או יעמידוהו חבריו, ואין בזה עוון כלל אשר חטא, מה שאין כן במעשה מרכבה ובמעשה בראשית, שאם יטעה באחד מן הדברים הנעלמים הרי האמין במה שאינו הגון, והם דברים תלויים בהאמנת הלב, ולכן אי אפשר להעלות בהם חלקי הסותר שלא יטעה באחד מן הצדדים, ועל עבירה כזו נאמר אין עבירה מכבה תורה, אלא סופו שמסכים אל האמת,
וצריך אדם לדלות מים מבורות עמוקים להשכיל נסתרים ולמודדם בשכל מדידה ושיעור יפה, להיכנס אל תוכיות החכמה העליונה וההנהגה הפנימית.
יש דברים נסתרים שקשה בלב המשתדלים לרדוף אחר חקירת מעשה השם כי נורא הוא ויש בית דין גבוה ששם נדונים הדברים הנסתרים והם בסוד הכבוד העליון הנקרא מחשבה ועל אלו שאל משה ואמר "הראני נא את כבודך".
והעוסקים בסודות התורה יש בידם לתקן העליון.
הקדושה מתרבה ועושה פירות, ואור הנשפע על ידי התורה האמיתית, רצה לומר היודע הסודות ושונה בהם לעולם וכן שאר חלקי התורה, אין ספק שישפיע שפע שיהיה אותו השפע והאור הנברא עומד לעולם ועושה פירות לו ולדורות, כעניין דכתיב (שמות ל"ד ז), "נוצר חסד לאלפים" פירוש שומר החסד לאלף דור, כעניין זכות אבות וכיוצא.
צריך בהכרח שיתעמק בתורה שבעל פה שהיא פירוש התורה והיא נשמת התורה רצה לומר מגלה רוחניותיה שהוא פירושיה וסודותיה.
התורה עצמה לבוש אל עצם האלוה כמו שהספירות הם לבוש אל עצם השרש המתפשט ולסבה זו עסק התורה עולה על הכל.
עם היות אלו (אותם שהם עוסקים בסתרי הלכות דרשות ואגדות והחוקים והדינים והמשפטים כפי פשוטן של דברים לבד) שכרם כפול ומכופל והיא המידה הנבחרת. עם כל זאת אינם זוכים למעלת הנשמה הזאת עד הגיעם לסתרי הספירות שהם סוד האלהות. והם נקראים מארי (בעלי) מידות. ונקראים כן מטעם כי כל העסק של החכמים בקבלה הוא במיידות ועניינם. שאלו יורשים נשמה מצד המלכות בעצמה לא מצד מטטרון עבד. ולא מצד אמה.
"הבן בחכמה וחכם בבינה בחון בהם וחקור מהם ודע וחשוב מהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו". נראה לבאר כי חכמה היא הקבלה והלמוד שאדם לומד מרבו. כעניין מוסרין לו ראשי פרקים. הבינה היא העיון והתוספת שאדם מעיין ומוסיף מעצמו מתוך כללים וראשי פרקים הנמסרים אליו. ועתה אל זה כוונו באמרו, "הבן בחכמה". רצה לומר עיין היטב במה שלמדת מרבך בחכמת המידות שאין מוסרין בה אלא ראשי פרקים. וצריך האדם שיבין בה דבר מתוך דבר, כענין אמרם ז"ל (חגיגה י"ג) אין אומרים דבר זה אלא לחכם ומבין מדעתו. הנה שצריך האדם לדמות דבר אל דבר ולהוציא דבר מתוך דבר כדי שיהיה לו שכל מוליד ולא שכל עקר. ואמר, "חכם בבינה" פירוש כשאתה מוליד ומדמה בשכלך ותבין, צריך שתחכמהו ותסברהו בקבלת הרבנים ובקוצר דבריהם שיהיה נכלל העניין במוסף אליך הן רב הן מעט "ועל בינתך אל תשען". ובחון בהם רצה לומר בעצם הספירות דהיינו בהם במהותם תהיה הבחינה בדרך רצוא ושוב בלבד ובדרך ענוה ולחוס על כבוד קונך המחכים הפתאים וזהו "בהם". אמנם בפעולות הנמשכות מהם יהיה העניין בחקירה עצומה ובידיעה טובה במשא ומתן ובעיון גדול. ולהיות כי החקירה היא בפעולות הנמשכות לנו ממציאות הספירות אמר "וחקור מהם" רצה לומר בהנמשך מהם ולא בעצמותם דהיינו "בהם". "והעמד דבר על בוריו", פירוש העמד העניין על תקפו ורד לעומק הדרוש כדי שיהיה ברור לך בלי ספק. "והשב יוצר על מכונו", פירוש כל כוונתך על כל פנים יהיה להיות מלך מלכי המלכים האין סוף ברוך הוא משגיח במכונו שהם כסאותיו שהם י' ספירות, והכוונה הכל יהיה לעניין יחוד הנאצלים המתייחדים במאציל והמאציל בנאצלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה