זאת הנבואה אשר מתנבא הרב אבולעפיה קשורה ומקושרת לפי תחושתי למאמר הקודם הבא מתוך ספר "גן נעול". אשר הבאתני עד "עילפון חושים"
מחזה חדש הראני אלהי בשם מחדש על רוח מתחדש יום רביעי לחדש השבי-עי אשר הוא הירח הראשון לראשית שמנה עשרה שנה למראותי. חוזה הייתי והנה איש בא מן המערב בחיל כבד מאד ומספר גבורי מחנהו שנים ועשרים אלף איש. הוד האיש ההוא והדרו וכח גבורת לבו מרעיש כל הארץ ומגעיש לבות אנשי חיל ועמו בעלי זרוע פרשים ורגלים אין קץ בלתי גבוריו. ובמצחו אות חתום בדם ובדיו לפאות השתים וד-מות אות בדמות מקל מכריע בנתים והוא אות נעלם מאד. צבע הדם שחור היה ונהפך לאדום וצבע הדיו היה אדום והנה הוא שחור ומראה האות המכריע בין שתי המראות לבן. פלאות הוא מגלה החותם המפותח תוך מצח הבא על פיהו מתגלגל ונוסע כל צבא חיל.
ואני בראותי פניו במראה נבהלתי ונרתע לבי בקרבי ונתר ממקו-מו ואחפצה לדבר לקרא בשם אלהי לעזרני וינס הדיבר מרוחי. ויהי בעת ראות האיש עוצם פחדי וחזק יראתי פתח פיו וידבר ויפתח את פי לדבר ואען לו כדברו. וכדברי התעצמתי והתהפכה לאיש אחר ואפקחה עיני ואביט וארא והנה מעין עין לשונות נובע מבין אות מצחו. אות מצחו סם המות קראו האיש ואני קראתיו סם החיים כי הפכתיו ממת לחי. וירא האיש ההפכה אשר הפכתי לכבוד אלהי ישראל וישמח בי מאד ויברכני ברכת עולם ויפתח פיו עלי ויאמר קול רם. אשרי צמח צדיק ואשרי הוריו ומוריו ואשרי העם הבא אתו ואשרי האנ-שים הסרים אל משמעתו וברוך יהוה אלהים אלהי ישראל אלהיו אשר ברכו. ברכת עולם ברכתו כי ממנה הכל נהיה וחן וחסד סביבה וצדקה ומשפט תוכה וחצי רחמים קשתה מורה ועל דם הלבבות חרבה מניע. גבור לבך פרח נטוע בעדן ציץ צומח ממרומי מרום אשר מלחמתי נצחת ודמי מצחי וטבעם וצבעם הפכת ועל כל נסיוני מחשבותי עמד-ת. דיו גדלת ועל דיו תתגלגל אות קדשת ועל יד אות ומופת תתקדש בשם גדול וקדוש זה הנקרא יהוא יהוה יאוה מחדש מחודש. השם הנכבד והנורא הזה יהיה בעזרך ואות המצח יודיעך וממקור הלב יכלכל רוחך ויושיט לך את שרביט הזהב אשר ביד הכבוד להחיותך חיי העולם. ותהי זאת לך לאות ביום הלחמי ביושבי הארץ אשר אגלה לאזניך ותראה בעיניך ותבין בלבבך האות הנעלם החתום במצחי מפורש. זאת תורת האות וחוקתיה מקץ לקצים מתחלפת ומדור דורים מתהפכת ומלחמת מערכות מרומים לוחמת ובלק ח-בלי שלח לוקח שלל המהפכה ממות לחיים. חי הוא ממירה מאות מחייבת אל אות מזכה ומחיה עמו כל אנשי סודו יודעי דרכיו ואהבי נתיבות נסתריו נפלאות. טוט-פות נחקקו על מרומי הראש עם כח דיו שחור על פי דם אדום לבן והכח הוא עולה ויורד ממדה אל מדה. יוד הא נחתמו על כל מדה ומדה נגלה ונעלם בכלם מקור מיוחד ועל פי מדות המקור יתעלמו כחות האות ועל פיהם יתגלו.
כבד לב מח כלם בדברו יורו חצי תורה בקשת דעת מורה בינה אל מטרת חכמה כי כח דם בלב סתום וחתום. לב כל חכם לב שלם הוא המבין אשר דמו חי וטיטו מת ועל כן חתומים בלבו טיט ודם. מר ממות הוא טיטו ובו נטבע כחו ומתוק מדבש הוא דמו ובו שכנה רוחו במשכן הלבב. נפש כל חי משכיל נסעת מאהל הטיט אל אהל הדם וממשכן הדם נסעת אל משכן לב הש-מים נשמה שוכנת כל ימי חייה. סוד חייה וסתר נשימותיה תלוים על פור אפיה עת לזה ועת לזה ואות מצחי מכריע בנ-תים. עד הגיע אחד מהם אל ממשלת מלכות לא יפרדו מהלחם איש באחיהו וביום מלוך האחד אומה נופלת ביד אומה. כי הגבורה גוזר גזירות חדשות באפסי ארץ על יד האף הנוצח בכח הפור והעת ועל פי האות המצחי המכריע. צור ישראל שופט המדות ודן במדות עד אשר ישובו העליונים תחתו-ני ארץ והתחתונים יה-יו עליוני מרום. קרן המלכויות ושופר הממ-שלות תוקע בעל הפור ומשמיע הקול מעולם ועד עולם מקצה ועד קצה רוח נורא ורעיון שורף הלבבות מתחדש בבאי חדרי הדעת להנקם זה מזה נקמת שפיכות דמים וגלוי ער-יות. שם נכבד ונורא פועל ישועות בארץ ונוקם נקמות משכחיו מתחדש בעת הנסיון ביום הזכרון ברגע הנצחון. תורה ומצוה לובשות בגדי נקמה וחצי משפט מורות ללבבות אשר הם מטרה לחצי המחש-בות ומבשרות בשורות טובות למזכירי השמות.
בשמעי הברכה מפי האיש הלזה הבא להלחם מלחמות אדני יהוה אלהי הצבאות ממולחת בחכמה ומעורבת בבינה ומסוב-בת בדעת שמח לבי עם האיש שמחת עולם. ואקוד ואשתחוה לפניו שבח ליהוה אלהי אשר שלחו להחיות את נפשי ולהעיר את רוחי ולהקיץ את לבבי משנת המות. ואשתכל באות המצחי ואדענו ויתפקח לבבי בהביטי בו ורוחי חיה עמו חיי עד ותביאני תורתו ויניעני חוקו לדבר ולחבר ספר ה-אות זה. והאיש נעלם מעיני אחר דברו דבריו וילך הלוך וגדל וחזק במערכות מלחמתו עד אשר גבר על כל אויב. ושמועות גבורות ידיו ופועל מלחמת מערכות מחנהו הבהילו לב כל חזק והמסו כח כל גבור. וכל מלכי הארץ וגבורי המחנות שבו משברם ריקם ואחור נזורו מתק-ותם וכל אחד ואחד מהם הבריח עמו והניס עבדיו מפני פחדו. בעת ההיא שמתי נפשי בכפי אני להודיעני מה תהיה אחרית עמנו מן המלחמות האלה ברכהיהו בן שלויאל עבד יהוה אל-הי ישראל ואתחננה לפניו.
ואשא עיני וארא והנה שלשה גבורים רודפים זה אחר זה. רחוק כמטחוי קשת זה מזה ואומר איש אל רעהו רוץ הלחם כנגדי. וארא והנה רץ האחד הראשון לקראת השני וינס השני מפניו ובנוסו ירה אחריו חץ שנון ויפול החץ לפני רגליו ויך באבן זוחלת ויעבירנה מצד אל צד ויגע ברגלו וידבק בה. ויחל האיש ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאד ויאמר אהה יהוה אלהי אבותי כי ימיתני החץ אשר לפניו להודיעני מה תהיה אחרית עמנו מן המלחמות האלה.
הראשון הרג את השני רץ אחר הראשון וחרבו שלופה בידו ויכהו פעם אחת ושנית ושלישית עד עשר מכות וימת מן העשירית. ואגש אל המכה ואשאלהו לשלום ואומר לו יהוה עמך גבור החיל. אנא אדני ספרה נא לי ספרונות המלחמה הזאת אשר ראיתי אני במראה ויראני איש זקן בעל שיבה יושב על כסא משפט ובגדיו תכלת וארגמן. ויאמר לך שאל האיש ההוא היושב בהר הדין והוא יגדך ויודיעך מה המה המלחמות האלה ומה אחריתם אשר הוא מבני עמך. ואעל אל הר המשפט ואקרב לפני הזקן ואכ-רע ואשתחוה ואפול על פני ארצה לפני רגליו ויסמוך שתי ידיו עלי ויעמידני על רגלי לפני. ויאמר אלי בני שלום בואך שלום שלום לך ולכל אהביך כי מהמלחמה נצלת וכל מלחמותי נצחת. ועתה דע והבן כי ימים רבים ושנים קויתיך פה עד בואך ועתה הנני מגידך מה פתרון המלחמות אשר ראית. שלשת הגבורים הרד-פים זה את זה שלשה מלכים המה אשר יקומו בשלשת פאות הארץ בעלי שלש דעות הפו-כות. ויערכו מלחמות זה עם זה ובהיותם עור-כים מחניהם מערכה לקראת מערכה ישלח הראשון הדרומי דבר לשני:
הצפוני. והשני ינוס מפני דברו וירוץ אחריו שליח הראשון אשר הניס את לבבו בדברו בתחילה ויגד לו דבר שני והוא יבא כחץ בלבו. ואשר ראית אבן זוחלת היא מחשבה מפחדת מבהלת ומזחלת מושכת הדבר כמשך האבן את הברזל בכח מקורי. והדבר יגיע בעצם המלכות ובעבורו ימות לב מלך השני בקרבו. ובמות לבו יקומו חכמי עמנו ליעצו ובעצתם ינוח לבו זמן אחד מאנחתו. והוא הלחש אשר לחשת לאזנו ונרפא בו מסם חץ המחשבה אשר הכתהו. ואשר ראית עוד הראשון נו-פל ושונה ומכהו הנה יוסיף דברים מרים על דבריו ובם יגבר ויקח מלכותו מתחת ידו והנו מת. ואשר ראית השלישי מכה את הראשון אשר נ-צח את השני והוא ש-נה ושלש והלך מכה ומרבע ומחמש עד סוף עשר מכות. הוא המלך המזרחי אשר ינצח את הדרומי ההו-רג הצפוני על פי שם יהוה המכה מכה עשירית תמיד לפי מדותיו. על כן אמרת לו יהוה עמך בבקשתך פתרונות המלחמה מפיו. ומה שהיה הוא שלחך אלי כי אנחנו בני ישראל והוא לא מבני עמנו הוא רק יהוה שלחו להלחם בעדנו עם כל אויבנו. ושלשת המל-כים הכני בסם אשר בו. עודנו מדבר ורגלו נפוחה כנאד נפוח מלא רוח וכרגע גבר הכאב וכל גופו הרגיש עד אשר נפחו אבריו ונתחיו כשאור. וכשמעי קול צעקתו נכמרו רחמי עליו וארוץ ואקרב אליו ואלחש באז-נו ויברח כאבו מכל גופו מפני לחשי. ויהי כראות האיש הגבור הראשון אשר הכהו ברגלו בחצו כי נרפא מכאבו על יד לחשי. רץ עליו בחניתו ויכהו על טבורו ויתקעה בכרסו ויפל את בני מעיו על הארץ ויפל שם וימת. וכראות השלישי אשר להם שלשת שמות גבורה כשמות שריהם העליונים. שם האחד קדריאל ושם השני אגדיאל ושם השלישי אלפיאל ושם הגבור אשר חזית במחזה הוא תוריאל. ושמי אני יהואל אשר הואלתי לדבר אתך זה כמה שנים על כן יקרא שמך אתה בישראל עוד רואיאל החוזה בן מקוראל החי כי ממקור החיים נגזרת ובחיים בחרת ועם החיים תחיה. והחיים הם בני אברהם ויצחק וישראל אבותינו וכל הדבקים בם ידבקו באלהי האמת ויחיו עמנו. והנה הגבור חמישי הוא משיחי אשר ימלוך אחר מלחמת ימי ארבע מל-כויות. זה פתרון הנגלה לכל, רק פתרון הנעלם יבינהו המבין מדעתו. ועתה אתה בני רואי-אל כה אמר לך יהוה אלהי ישראל כתוב את אשר ראית בספר וקראת שמו ספר האות. והיה לאות לכל רואהו לדעת כי יהוה דבר טוב על עמו ישראל וכבר הואיל להושיעם. ושלח הספר לספרד ואל תירא מאיש ואל תבוש מאדם כי הנה יהוה אלהיך אשר בטחת בו לבדו מחזיק זרועך למען יסופר שמו הנורא באפסי ארץ. ואעש ככל אשר צוני הזקן על פי יהוה ואכתבה הספר הזה. והנה שלחתיהו לכם היום למושיע לאמר יהוה עמכם בשובכם אליו בשנת המח זה בלב שלם:
שאלה חשובה לי אליך, וכל רצוני ללמוד כי באמת אין לי השגה בדברים מרוממים ממרומים אלו. דברי נבואה אלו סתומים, האם אתה יכול להבינם? האם אתה רואה מה מן הדברים הללו התגשם? ועוד שאלה אחת, כאשר ראה בחזונו כי עליו ללכת לפגוש את האפיפיור, וסיכן נפשו והלך לפוגשו בודאי גם בלבך עלתה קושיה, מדוע לא ראה בחזיון את מות האפיפיור? אכן ניכר שיד ההשגחה הייתה כאן וזכה לשמירה גדולה,
השבמחקהנבואה הזאת הינה מה שקורה עכשיו בעולם ומסביבנו.
השבמחקכל האומות מסביב כפופות לרצון ה', כל מה שקורה קורה למען ישראל כי דרך ישראל ה' מתגלה.
"וביום מלוך האחד אומה נופלת ביד אומה. כי הגבורה גוזר גזירות חדשות באפסי ארץ על יד האף הנוצח בכח הפור והעת ועל פי האות המצחי המכריע. צור ישראל שופט המדות ודן במדות עד אשר ישובו העליונים תחתו-ני ארץ והתחתונים יה-יו עליוני מרום."
ברגע שרוח הנפש והנשמה תתעצם זה מצב בו אומה נופלת ביד אומה ואכן אומה נופלת בתוך אומה גם היום כי הסדר בעולם משתנה וישתנה. צור ישראל ה' המתגלה במידות (ספירות) ופועל דרכן יפעל עד שישוב המצב בו הנשמה תהיה נצחית, ניצחון הרוח על החומר ואז אמת מארץ צומח וצדק משמים נשקף.
ושמי אני יהואל אשר הואלתי לדבר אתך זה כמה שנים על כן יקרא שמך אתה בישראל עוד רואיאל החוזה בן מקוראל החי כי ממקור החיים נגזרת ובחיים בחרת ועם החיים תחיה. והחיים הם בני אברהם ויצחק וישראל אבותינו וכל הדבקים בם ידבקו באלהי האמת ויחיו עמנו. והנה הגבור חמישי הוא משיחי אשר ימלוך אחר מלחמת ימי ארבע מל-כויות.
תחיית הרוח שבאות הינה כמו תחיית המתים, דרך הלחש הפיכת מילים ליצירת מעשים.