יום ראשון, 19 ביוני 2011

"גן נעול" שיעור 18

"גן נעול עמוד 14- והעשירית שהיא הראשונה שמה מחשבה וקרא זה כתר עליון וסודה מתהפכת עם הראשונה שהיא העשירית עם דרך היות שמה צדק, וכן בהיות לאדם מחשבה צודקת מקבל כח כללי משתי הספירות האלו וחשבון מחשבה=ספירה על כן החשבון והמנין והמספר שרש ראשון להוציא בהם השכל מן הכח אל הפעל השלם באמת. "עד כאן".

נאמר במשלי ח' "בי מלכים ימלוכו". מחשבתי הוליכה אותי אל המדרש. רבי שמעון בן עזאי רמי (מקשה) כתיב ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב ואת המאור הקטן, (זו הקושיה. שהרי נאמר "שני המאורות הגדולים" ותיכף מחלקת ביניהם התורה ואומרת "ואת המאור הקטן" למה קטן אם שניהם גדולים?) אמרה ירח לפני הקב"ה רבונו של עולם אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד א"ל הקב"ה לכי מעטי את עצמך, אמרה לפניו רבונו של עולם הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אלך ואמעיט את עצמי? (ילקוט שמעוני בראשית - פרק א - רמז ח')

הירח נקרא/ת לבנה והשמש נקרא/ת חמה. חמה ולבנה גימטריא חכמה ובינה. נחליף אותם בסיפור ואז נקבל שקובלת הבינה לפני הקב"ה שהיא אפשר לשני מלכים (חכמה ובינה) להשתמש ב"כתר". כיון שהם שווים אין הכתר יכול לתת משפעו שאינו יודע לאיזה כיוון יפנה. נשאלת השאלה מדוע לא פנתה החכמה? אך כיון שהחכמה היא מאגר האינפורמציה אבל אין דרכה בקושיות, ואילו הבינה היא המבינה דבר מתוך דבר היא באה בטרוניה. ואכן זיכה אותה הקב"ה למעט עצמה כיון שמקומה אחרי החכמה באופן טבעי. (קצרתי כי כבר הערכתי בנושא במאמר שכתבתי בבלוג ב28 לאוגוסט 2009 והמעיין שם ינעם לו)

ואולי אוסיף ציור משכלי להבנת הכתר. אומר ספר יצירה "המליך אות א' ברוח וקשר לו כתר. המליך אות ב..וקשר לו כתר" וכן לכל אות שהמליך קשר לו כתר. שהקב"ה מלך מלכי המלכים, והאותיות הם מלכי המלכים. ולכן קשר כתר לכולן. וכן לכל הספירות גם כן. אך כאן הסתיר את הכתר שנחשף הוא בראשונה בראש כולם. ואז באה הבינה בטרוניה והכה הקב"ה בראש הכתר ומתוכו נפלו שני כתרים אחד לראש החכמה ואחד לראש הבינה. וכך ממשיך להכות בו הקב"ה והוא יורד לראש כל ספירה. אך עקב שקיפותו אינו נראה בהם, עד שאפילו במקומו אינו נראה כלל. שהוא הכח המניע את הכח המוציא אל הפועל. ורצונו מתגלה במלכות אשר הכתר בראשה. וכעת האריך קצת בציטוטים מדברי הרב בכמה מקומות:

הספירה הראשונה שמה מחשבה ויוסיף לה שם לבאר ענינה ויקראוה כתר עליון מצד היות הכתר דבר מונח בראשי המלכים שהראש דומה בכלל הגוף למגדל הגבוה בכל העיר אשר בתוכו היכל המלך והוא מקום שכינתו והכתר אינו ממין הראש אבל הוא מקף כולה מלמעלה ועצם הראש מתעלם בתוכו ככה מחשבה מורה מעלת העצם האלהי והכנתו והעצם מסתתר בתוכה על דרך משל שאין שם תוך ולא חוץ ולא פנים, ויוסיף לה שם ביאור ויקראנה עוד אויר קדמון וענינו מבואר יותר מענין כתר. )אגרת וזאת ליהודה).

וידוע שנפש המשכלת היא בעלת המחשבה והיא אחת ומחשבותיה שתים והמחשבה לה כתר עליון והיא המביאה לידי הפעולות הטובות והרעות ואמנם הנפעלות בחכמה כולן טובות, ובסכלות כולן רעות, והמתבונן במפעלים ובמה שיתחייב מעצמן ומכוחם ידע זו אותם כפי הבנתו וכפי המשכתו אחרי הדעות הנאמנות אצלו ואין בחינת ההבנה כי אם בדעה ואין דעת בלי בינה ואין בינה כי אם בחינה בין החכמה והסכלות ואין חכמה בלתי השׂתכלות ועיון ורוב משא ומתן במחשבת הנפש המשכלת ואם כן המקובלים כשלא יחשבו בחכמתם מחשבת נשמתם ולא יתחכמו עד שיבדילו כי כוונתם בין הדעות עד שיאמינו מה שיאמינו בחכמה ובתבונה ובדעת מעט הבדל בין קבלתם ובין קבלת מקובלי שאר אומות קבלתם. זהו אשר רציתי לגלות לך מצורת עניין שם קבלה ודרכיה. (אגרת וזאת ליהודה).

הנה אתה רואה באלה צורות האצילות ודמות השפע הנאל"ץ והנשע"ף (הנאצל והנשפע) מן הספירה הראשונה שהיא נקראת כתר עליון, אויר קדמון, שכל ראשון, מחשבה עליונה. שגם היא שפע שאינו ממינה, כמו שאין האלף נכתבת ממין הסופר שכותבה אבל היא (האות) צורה נשפעת מכוחו והיא המעידה על כוחו. ) ספר גן נעול(.

אי אפשר לזכות בלי תשובה שהיא מדת התבונה הנולדת ממידת החכמה ומשתווה לה ודבקה עמה והיא היא. והיא גם היא נולדת מן המחשבה הנקראת כתר עליון, וקראוה ספירה ראשונה והחכמה שנייה לה והיא היא, והבינה שלישית לה ושלשתן שלש ספירות והן שלש מדות הראשונות שסודן יהוה יהוה ההויה, כלומר המחשבה מחכמת הבינה כלומר שהמחשבה השכלית מביאה את הנפש המשכלת להיותה חכמה עד שתבין בעצמה צורך התשובה, שהיא דומה על דרך משל כמי שיצא מארצו עירום מבלי לבוש ורואה בדעתו הכרח לשוב אל ארצו ואל מולדתו ואם הוא חכם משתדל לבלתי שוב ערום כשבא, אבל לבוש כלים נאים והגונים לו עד שישמחו כל רואיו בו. כן הנפש בהתחכמה עם רוב המחשבה יודעת לתקן בעצמה מדות התשובה שהן דעת ובינה והשכל. וכשהנפש מבינה מיד מגיעים אליה רחמים וחנינה מהשם שהוא מרחם על השבים המבינים וחונן להם דעת, כי הוא חונן הדעת בצורת חן ורחמים ומאריך אפו לאברי הגוף שהביאו את הנפש לחטוא, ובסוף גובה מהם דינו ושולחם ביד הכלל שממנו היו באמרו "וישב העפר על הארץ כשהיה" (קהלת יב' ז'). והאלהים שנתן הנפש לוקחה ומשיבה אליו בתשובה באמרו "והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה" (שם). ומרבה חסד ואמת לשני העניינים, לחי ולמת שמשיב כל אחד מהם לעניינו הראוי לו. (אוצר עדן הגנוז).

2 comments:

  1. ברוך את ה', הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ללילה.

    עניין של אור וחושך המוזכרים בהבדלה, ואין הכוונה לאור היום וחשכת הלילה, אלא לאור ה' וחשכת הקליפות, שכן אנו מברכים כל בוקר: "ברוך הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה", ואם היה מדובר על יום ולילה כפשוטו, וכי להבחנה זו צריך בינה? אלא בהכרח שמדובר על אור רוחני וחושך רוחני, כפי שפירשו רבותינו: ש"שכוי" הוא לב האדם היודע להבחין בין טוב לרע, ועל זה אנו מודים לקב"ה כל בוקר - שנתן לנו לב להבחין בין הטוב והרע.

    השבמחק
  2. סוף מעשה במחשבה תחילה.
    כל דבר שמתקיים במציאות תחילתו במחשבה.
    מחשבה בוראת מציאות, הבעל שם טוב אמר שהאדם נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיו לכן חשוב לוודא שהמחשבות נמצאות היכן שרוצים להיות.
    המחשבה שהיא צד רוחני מתחילה ברצון ומסתיימת בתוצאה שקבלנו אז היא הופכת לחומר.

    כלומר כל מציאות שנוצרת בעולם שלנו חייב שיהיה לה שורש ברוחני, שורש במחשבה.
    אור אין סוף שבכתר שלפני הראש-חכמה, מאיר במלכות יותר מאשר בחכמה, כי תחילתו בסופו - "סוף מעשה במחשבה תחילה"
    התחלתה במלכות יותר מאשר בחכמה ולכן יש במלכות כוח לברוא יש מ- אין.
    מתוך צדיק יסוד עולם:
    דע כי הענין הוא על דרך מחשבה, חכמה ורצון. דרך משל, מתחילה נופל לו לאדם דבר במחשבתו ואח"כ מתחכם באותה מחשבה אם להוציא אותה אל הפועל אם לאו וגם אם יוציא אותה אל הפועל באיזה ענין תהיה ואיך וכמה. ובאותה מחשבה עד שמחשב מה שיותר נכון אצלו ואחר שחישב הדרך הנכונה אזי יש לו מוסכם חזק להוציא אותו דבר אל הפועל. נמצאו כאן שלוש מדרגות במחשבה: מחשבה, חכמה ורצון ושלושתם הם במוח כי מחשבה הראשונה נקראת "מחשבה ראשונה" והיא "מחשבה קדומה לכל הקדומים" [להלן מקל"ה], ומדרגה השניה היא חכמה המחשבה הנקראת "מחשבה קדומה" סתם ומדרגה השלישית היא "רצון המחשבה" ומן המחשבה בא אל הכח ומן הכח אל הפועל. וכמו שיש תלת מדרגות: מחשבה חכמה ורצון למחשבה, כמו כן ישנן תלת מדרגות: מחשבה, חכמה ורצון בכח וכן בפועל באופן שמה שיהיה במחשבה בהעלם גדול בא אל הכח ומן הכח אל הפועל ואז ניכרת הפעולה לכל. ומתוך הפעולה ניכר כח הפועל ומחשבתו ורצונו הטוב עד כאן המשל. ואם תשכיל בזה המשל תראה שעל משל זה יובנו ענין עשר ספירות כח"ב חג"ת נהי"ם. כח"ב הם סוד מקל"ה ומחשבה קדומה ורצון המחשבה ושלושתם גם סוד המחשבה. חג"ת הוא סוד מחשבה, חכמה ורצון בכח ונה"י הוא סוד [מחשבה, חכמה ורצון] בפועל ומלכות היא גמר הפעולה בסוד העטרה בסוד הכתר, סוף מעשה במחשבה תחילה.

    השבמחק

שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה