יום שלישי, 24 במאי 2011

גן נעול שיעור 2

"גן נעול" עמוד 2
ומעשה יובן מסוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה, שהם מעשים אלהיים, והיודע סוד למה לוחות אבנים, שנאמר "והלֻחֹת מעשה אלהים המה" (שמות לב' טז'), יתכן שיודע סוד המכתב. שנאמר בו, "והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלֻחֹת" (שם). וידע מיד מפני מה ששבר משה מעשה אלהים, מפני מעשה העגל. ולמה אין הלוחות מעשה יהו"ה, אבל הם מעשה אלהים. ולמה שבר הלוי מעשה אלהים מפני מעשה הכהן אחיו, המשתף עם מעשה העם. כמו שנאמר, "ויגוף יי את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן" (שם לה'). ומעשה העגל נקרא ולא מתרגם, עם [למרות] היות מאמר העם לאהרן, "קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו" (שם א'). וכתיב, "היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים" (ירמיה טז' כ'). ונאמר על משה, "ראה נתתיך אלהים לפרעה" (שמות ז' א'), שהוא מלך מצרים. והעם לא בקשו אלא מנהיג להם שילך לפניהם במקום משה. "עד כאן".
שאלתי בשיעור הקודם מה זה מעשה? כיון שבאמצעות התורה שהיא האמצעית בין האדם לקונו ישיג האדם את קונו, שזה רצוננו. אך לא מן הלימוד ישיג האדם את קונו אלא באמצעות הלימוד יגיע לידי מעשה, ובאמצעות המעשה ישיג את קונו. ועל כן מנסה לברר לנו הרב מהו מעשה? לפני שניכנס לברר מהי הדרך של הלימוד המביאה למעשה נברר קודם מהו מעשה. שכך דרך הבירור החכמתי כיון שגמר במעשה מתחיל בו הבירור. ואחר נמשיך לאחור ונברר הלימוד.
הכלל בידינו שעל מנת לידבק בשם יתברך אנו נדבקים במידותיו. מה הוא רחום היֶה אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה היה חנון. וכך הרב מקיש לעניינינו, הידבק בו על ידי מעשה. ומהאין נלמד מעשה? ממעשיו יתברך.
ומה הם מעשיו "מעשה בראשית" ומעשה מרכבה". ומעניין שדווקא לקח הרב דוגמאות אלו, שהרי אינם מוזכרים בתורה, רק לומדים אותם משם. וישנם מעשים רבים המיוחסים לבורא והביא כמה דוגמאות:
(שמות לד) "וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה יְהֹוָה כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ"
(דברים יא) כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְהֹוָה הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה:
(יהושע כד) וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת יְהֹוָה כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְהֹוָה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל:
(ירמיה נא) הוֹצִיא יְהֹוָה אֶת צִדְקֹתֵינוּ בֹּאוּ וּנְסַפְּרָה בְצִיֹּון אֶת מַעֲשֵׂה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ:
(קהלת ז) רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ
:
(קהלת ח) וְרָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי לֹא יוּכַל הָאָדָם לִמְצוֹא אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא וְגַם אִם יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת לֹא יוּכַל לִמְצֹא:
אך ראה הרב שאם נבין את עניין מעשה בראשית ומעשה מרכבה, מכאן נדע את המעשה אשר נעשה, על מנת להכיר את הבורא.
וכיון שענייני מעשה בראשית ומעשי מרכבה נאמרים בחדרי חדרים ובפני אדם אחד או שנים, מנסה לבאר הרב את עניניו ברמזים ובקיצור. ואנסה להרחיב עליו ומפאת קוצר שכלי והבנתי ומפאת איסור ההרחבה אדבר בקצרה.
אומר הרב שאפשר להבין ענין מעשה אלהים מן הלוחות שנעשו מהאבן. וניתן לקבל רמז שהרי הלוחות עשויים אבן שיש. ואומר רבי עקיבא לחבריו בטפסם בפרדס הסוד "כשאתם מגיעים לאבני שיש טהור על תגידו מים מים".
אחר רומז רבינו ב"מכתב" הכוונה לכתב שהם אותיות הקדש החרוטות על הלוחות. והחריטה על הלוחות הם דברי ספר היצירה "חקק חצב". שכבר דברתי בו בעבר. אלו הפעולות שמבצע המתנבא בנבואתו. שהחקיקה היא ציור הלב והחציבה היא הצפיה במרכבה, דהיינו הרכבת הציור למעשה.
ומשה שיורד מן ההר ולוחות האבן בידו, הם הנבואה האלוהית שעומדת על פי דין. ומשום כך הוקם העגל. והבין משה שאם יגיע למעלת הנבואה בדרך הרחמים שהוא מעשה יהו"ה כך יוכל להוריד תורה לעם. והשם ירחם עלי אם שגיתי ברעיון או בגילוי הרעיון. וכל המשך דבריו של הרב בדרך הרמז הם באותו עניין. וכל אחד יקבל לפי ליבו ושכלו ויתברר לו במקצת מעשה הבורא. ואת המעשה אשר הוא צריך לעשות. ועדיין לא תם.

אין תגובות:

פרסום תגובה

שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה