יום שישי, 29 באוקטובר 2010

ולקחת אשה לבני ליצחק

הגיע עלינו בעזרת השם פרשת "חיי שרה". ובכל שנה בהגיעה נזכר אני בחידושי איך קונה שרה את מערת המכפלה, ואיני מביא כאן את הסיפור ומי שרוצה לעיין בו ייגש למאמרי מלפני שנה וימצא פנינים.
אך מה שהעיר אותי כרגע הוא דווקא יצחק בנה של שרה שנעלם בין הפרשיות. למרות שהפרשה הבאה "אלה תולדות" מתחילה בו ביצחק, אך גם שם לא זוכה לככב זמן רב.
אחת הסיבות שממעטים להזכירו הוא, כי יצחק הוא מדת הדין, פחד יצחק. הזוהר עוד מחמיר בדינו ומוסיף לא את התיאור "מסטרא דדינא קשיא עילאה" מצד הדין הקשה העליון. תוספות נוקשות על מדת הדין. ולכל זה זכה יצחק מצד ירידתו אל המקומות האלו ולהעלות משם את הניצוצות. וכל זמן ששורים עדיין הקליפות הקשות אין מזכירים כמעט את יצחק, אך לעתיד לבוא כשיתבטלו הקליפות ממילא יעלה יצחק על כולם.
אומר האריז"ל הבל מתגלגל ביצחק. שהבל חטא בראיה בהעלתו קורבן להשם ומציץ בשכינה ועולה הוא לקורבן עולה, ששוחטו קין. כן יצחק עולה לעולה ומציץ בשכינה. יצחק נעקד על גבי המזבח בגיל 37 שזה הבל בגימטריא. אומר לו אביו אברהם בדרך, "אלהים יראה לו השה לעולה" על שם הראיה שחטא הבל בעוון הראיה, והוא יצחק השה (הצאן) העולה על המזבח. כי הבל הקריב מבכורות צאנו. ועל זה אומר לו אביו "השה לעולה בני" ראשי תיבות הבל. ואומרת התורה "וילכו שניהם יחדיו" שגם אברהם שבא לתקן את אדם הראשון ואת הבל בעבור פגם הראות, ולכן הולכים שניהם יצחק ואברהם יחדיו לגמור את התיקון.
חשב אברהם שהגיע הזמן לשחוט את הגבורות דהיינו את הדינים, אך צעק אליו השם "אל תשלח ידך אל הנער". ידך היא יד החסד על תשלח אל הנער, שיצר לב האדם רע מנעוריו טרם הגיע עת שחיטת היצר אפילו שקנית את מדת היראה "כי ידעתי כי ירא אלהים אתה". אך במעשיו הצליח אברהם להמתיק במידת החסד את הגבורות, שירדו החסדים אל מדת היסוד (ביצחק).
כל זה ביצחק שבא מסטרא דנוקבא מצד הנקבות. וכל מי שבא מצד הנוקבא מותא אתקשר ביה, דהיינו צד המות קשור בו. והסימן, שאינו יכול להוליד. ועל כן יצטרך יצחק שתפרח נשמתו הנקבית, וחזרה נשמתו בעיבור, נשמת זכר. וכן מרמזת התורה לאחר העקידה, "ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמור הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך...ובתואל ילד את רבקה". שכבר הוכנה ליצחק בת זוגתו מאחר שזכה לסטרא דזכר.
כן המעשה בחבקוק שנולד לאמו השונמית, שנולד מסטרא דנוקבא ומת, ואלישע הנביא שהוא מדת החסד מחייהו ואז מתעברת בו נשמת זכר.
הנה אנו רואים שהצד הנשמתי של הילוד משפיע אחרי כן על הילודה כולה. דהיינו הזכר שנשמתו ניקבית אינו יכול להוליד או הנקבה שנשמתה זיכרית אינה יכולה להתעבר.
כשהדבר תלוי בגבר הצליח המדע ברוך השם לסייע בידי הזוג להוליד ילדים. אך מצד האשה אין לרפואה פתרון.
אך להקדוש ברוך הוא הפתרונים לכל. כן על הצד הזכרי וכן על הצד הנקבי. ושלח לנו השם סיוע להבין ולדעת באם נשמת הגבר היא נקבית או נשמת האשה היא זכרית. ותפילות ומעשים טובים מסייעים כפי שנאמר באברהם "את הנפש אשר עשו בחרן".

אין תגובות:

פרסום תגובה

שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה