יום שני, 8 בפברואר 2010

הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם

נזכיר למי שנכנס כעת שאנו מבארים את המאמר מיום ראשון השבוע, הנקרא "וישמע יתרו". כך שרצוי לקרוא אותו ראשון ולאחריו את הבא אחריו - "תורה לשמה", ואחריו את זה, ואולי יבוא עוד אחד לאחריו.
בררנו את חלקו של בעל הדגל במאמר ונשאר ענין ה"כלת". התורה נכתבת הרבה פעמים בכתיב חסר וללא ניקוד, וכמו שאומרים לנו חז"ל. שאחת המטרות היא על מנת שניתן יהיה לדרוש בפנים רבות.
לדוגמא כבר בבראשית נכתבת המילה "מאורות" חסר שני ווי"ן "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם", כן במילה "מזוזות" מופיע פעם מלא ופעם חסר. ועוד רבות הדוגמאות.
אף כאן בא ואומר הצדיק "ויהי ביום כלות משה" - כלת כתיב. שרוצה לומר שכתוב בתורה חסר ללא ו' שבא לרמוז שהתורה נהיתה למשה לכלה. אך הפלא שבתורתנו כתוב "כלות" מלא ולא חסר. ומהיכן לקח הצדיק רעיונו?


וכבר הקדמנו שלמד בעל "הדגל" אם סבו הקדוש הבעש"ט תורה ממתיבתא דשמיא- מישיבה של מעלה. ורוצה להגיד לנו שכך בתורתם של מעלה כתוב "כלת" חסר ו'. וכן ישנה דרשה זו בחז"ל, אך גם חז"ל לא פתחו את הענין. וכן מלא הזוהר מדרוש זה. והאריז"ל שהרי גם הוא לומד תורה במתיבתא של שמים מבאר זאת בקיצור ואומר שכך כתיב בתורה למעלה בשמים.
ובשבילי היה זה חידוש מפליא. אך כמו שאמרתי ראוי תמיד ללכת למקורות ולבדוק. ואילולי לא הייתי הולך למקור לא הייתי מבחין בחידוש זה. וזה חלק ממה שנקרא תורה לשמה, ואז מתקיים בו העניין "ומגלים לו רזי תורה", כמו שהזכרנו. ואינני יודע איך לאחר שעמדתי נפעם מהחידוש ולא הבנתי עדין מהיכן לקח "בעל הדגל" את חידושו הזדמן לי ב"מקרה" מאמרו הנפלא של ה"בני יששכר" שמבאר את ענין ה"כלת".
והנה נביא את מאמרו:
(בני יששכר - מאמרי חדשי תמוז אב - מאמר ב יא) כתיב בשליחות המרגלים, והימים ימי בכורי ענבים [במדבר יג כ], כתב הרב הקדוש מהר"ש מאוסטירפאליע ז"ל סוד שבאותיות אשר הם בכורים וקודמים לאותיות ענבי"ם הם אותיות ס"מ כי אז שליטתו, עכ"ד, רצ"ל זמן הליכתם היה בתמוז ואב בין המצרים כידוע [תענית כט.], והקשה הרב הגדול חיד"א זלה"ה, הרי ענבי"ם מלא י', ונ"ל עפ"י מה שכתבו גורי האריז"ל בליקוטים כתב יד בשם האריז"ל הטעם של קרי וכתיב, כי התורה נדרשת בשתי ישיבות מתיבתא עילאה ותתאה, בישיבה העליונה אין שטן ואין פגע רע, ושם נקרא כמו שהוא נכתב, וכן שאר התיבות אין צריך לשנות בהם לאהדורי מלה לנרתיקה כמו שאמר ר' ייבא סבא ע"ה, אמנם בישיבה של מטה צריך למסור רזי התורה בלחישה ושיהא פשט הדברים קרובים למושכל לרבים, ע"כ דבריו, המשכיל יבין דהוא הדין כל שארי הענינים דדרשו חז"ל בקצת שינוי ממה שנמצא במסורת שלפנינו, כגון כלות משה [במדבר ז א] שדרשו חז"ל כלת כתיב [במדב"ר פי"ב ח'] ובמסורה שלפנינו מלא, אבל הם ידעו שבמתיבתא עילאה נכתב חסר (כן הוא בזהר), ויש לי לומר שבכאן ג"כ הוא כך, במתיבתא עילאה שם אין פחד מהחיצונים נכתב בכורי ענבם חסר הכוונה עפ"י הנ"ל, משא"כ במתיבתא תתאה לא יתכן לרמזו בפירוש, והבן:
בעל ה"בני יששכר" הוא הרב צבי אלימלך מדינוב. אביו היה כפרי פשוט אך אמו היתה בת אחותו של רבי אלימלך מלזינסק, הצדיק הנורא המוכר יותר כאחד משני האחים רבי זושא ורבי אלימלך מאניפולי. ונקרא הבני יששכר אלימלך על שם דודו כפי שהורה דודו. אך התאכזב קשות הצדיק שלא קימו את הוראתו במדיוק, והילד נקרא צבי אלימלך. ואמר שאילו היה נקרא נקרא כמוני היה כמוני ממש ועכשיו רק כמחציתי... זכה הרב צבי אלימלך לכתוב ספרים רבים וחידושים עצומים. ונראה לי ששמו ניתן לו מחציתו מן הרב אלימלך ומחציתו משם בנו של הבעש"ט - צבי.


ונגש למאמר: שנכתב לחודש תמוז אב. וכן מביא מן התורה ארוע מאותה התקופה כניסת המרגלים לארץ, שהיתה בתקופה מקבילה. וכמו שמבארת התורה "והימים ימי ביכורי ענבים". עת עונת הענבים היא בקיץ. ומביא את דרשת רבי שמשון מאוסטרופולי וכך לומד הצדיק את הפסוק "ימי בכורי ענבים", שהמילה ענבים היא בכורה. שהבכור מקבל פי שנים. ואז המילה ענבים היא רומזת על שקבלה את הבכורה מהאותיות שלפניה. ואומר שהם הס"מ רוצה הוא לומר בשמו המלא סמא"ל. ואם נקח את האותיות שאחריו אחרי ס' יבוא ע' ואחרי מ' יבוא נ' ואחרי א' תבוא ב' ואחרי ל' יבוא מ' והרי הבכור לסמא"ל הוא "ענבם". שרוצה לומר שרומזת לנו התורה שבזמן זה הכורה היא של הס"מ דהיינו זה זמן שליטתו. (ישנם דרשות רבות שמראות שחודשים אילו נמסרו לעשו וצערנו זה זמן חורבן שני בתים).
אך על זה מקשה החיד"א (שכבר הזכרנו אותו בעבר). שהרי בתורה כתוב "ענבים" מלא ולא חסר. אך גם החיד"א שלמד תורה משמיא ידע לבאר לנו שיש חילוק בין התורה של מעלה לתורה של מטה. ומסביר במתיקות את הענין ונראה שאין צורך להסביר את דבריו.
אשרינו שזכינו להציץ בישיבה של מעלה.

תגובה 1:

  1. מ ד ה י ם.

    מה מסתתר בתוך מילה ונפלא מה שנגלה בין מעלה למטה.

    אומרים שבכוונה עיננו אינן רואות הכל שאם ניראה כל מה שקורה בארץ וכל המזיקים המסתובבים לא נוכל לשרוד.

    בורא עולם פוקח עיוורים והכל בהדרגה ובהתאם למקום בו עומד האדם.

    השבמחק

שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה