הבעל שם טוב הקדוש לאחר הסתלקותו היה יורד לומד עם נכדו בעל "דגל מחנה אפרים" את התורה כפי שלמדו בשמי השמים. 
כך אומר הוא בפרשתנו:
"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה. יש לומר בזה בדרך רמז מה שחנני ה' ברחמיו וברוב חסדיו על פי מאמר רז"ל (אבות פ"ו, מ"א) העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, וענין מגלין לו רזי תורה נזכר גם כן בזוהר עיין שם על דרך אין אשה מגלית מסתורי לבה אלא לבעלה כי מי שלומד תורה לשמה נעשה התורה לו לבחינת אשה והוא נעשה לה לבעל על דרך (במדבר ז', א') ויהי ביום כלות משה כלת כתיב וכן הוא בכל דור ודור ראשי ועיני הדור הם בחינת משה כמו שנזכר בגמרא (שבת ק"א:) משה שפיר קאמרת שקרא אחד לחבירו משה שהוא הדעת ומי שיש לו בחינת דעת הוא נקרא משה, ולהבין הענין ונעשה כמעיין המתגבר הוא על דרך (משלי ל"א, כ"ו) ותורת חסד על לשונה והיינו שהתורה היא כולה חסד (עיין סוטה י"ד. ובתנחומא וירא) ומי שמדבק עצמו בתורה ולומד תורה לשמה נעשה כמעיין המתגבר והיינו כמו מעיין הנובע תמיד ממנו מים חיים כך הוא ממשיך תמיד חסדים בחינת מים עליו ועל כל באי עולם כל אחד לפי בחינתו ואף על פי שאינו נראה ונגלה לעין החסדים עם כל זה בודאי הם חסדים גמורים ויתגלו לבסוף, ומה שאמר וכנהר שאינו פוסק היינו שתמיד בכל עת ובכל רגע הוא ממשיך חסדים בחינת מים עליו ועל כל באי עולם ואינו נפסק כלל ובזה הוא ממתיק כל הדינים שנמתקין ונעשים חסדים גמורים וידוע מה שכתוב בכתבי האר"י זללה"ה ענין תורה לשמה היינו לשם ה"א עיין שם, והגם שאמר אא"ז זללה"ה לשמה היינו לשם התיבה והאות עצמה מסתמא ענינם אחד הם, וזה יש לומר שמרומז בפסוק וישמע יתרו "יתרו" מספר התורה היינו ה' תורה רצה לומר תורה לשמה שהוא לשם ה"א כנ"ל וישמע לשון אסיפה וחיבור כמו (שמואל - א ט"ו, ד') וישמע שאול את העם והיינו כשמאסף ומחבר עצמו בלימוד התורה לשמה מספר יתרו כנ"ל אז כהן מדין היינו כהן הוא מסטרא דחסד מדין היינו מדין פירוש
וישמע יתרו כהן מדין חותן משה. יש לומר בזה בדרך רמז מה שחנני ה' ברחמיו וברוב חסדיו על
שעושה מדין חסד בחינת כהן והיינו על ידי חסדים שהוא ממשיך תמיד הוא ממתיק כל הדינים כנ"ל, חתן משה ובתורה לא כתיב נקודות ויש לפרש חתן משה היינו שנעשה גם בחינת משה שהיה נקרא חתן להתורה כמו שכתוב (במדבר ז', א') ביום כלת משה שהתורה היה לו לבחינת כלה כנ"ל וכן בכל דור ודור כשלומד תורה לשמה והוא בחינת משה נעשה בחינת חתן להתורה ואז נתגלה לו רזי תורה על דרך אין אשה מגלית מסתורי לבה אלא לבעלה והבן: עד כאן דגל מחנה אפרים הקדוש.
היה בדעתי להוסיף ולפרש דבריו, אך פחד נורא נפל עלי ולא העזתי להכנס לתוך דבריו. ואולי עניין "קט" אעורר והשם ירחם-אומר "בעל הדגל", ויהי ביום כלות משה כלת כתיב. שרוצה לומר שהפכה לו התורה לכלה. וכשנעיין בתורה נמצא שכתוב "כלות" מלא. ומהיכן לקח "בעל הדגל" את השגתו?? אלא מי שלומד תורה לשמה ורבו מלאך השם צבאות יש בידו הכח! והנה לכם ההוכחה - אומר צדיק ונורא בעל ה"בני יששכר" רבי צבי אלימלך זצקללה"ה כך: "אמנם בישיבה של מטה צריך למסור רזי התורה בלחישה ושיהא פשט הדברים קרובים למושכל לרבים, ע"כ דבריו, המשכיל יבין דהוא הדין כל שארי הענינים דדרשו חז"ל בקצת שינוי ממה שנמצא במסורת שלפנינו, כגון כלות משה [במדבר ז א] שדרשו חז"ל כלת כתיב [במדב"ר פי"ב ח'] ובמסורה שלפנינו מלא, אבל הם ידעו שבמתיבתא עילאה נכתב חסר (כן הוא בזהר), ויש לי לומר שבכאן ג"כ הוא כך, במתיבתא עילאה שם אין פחד מהחיצונים נכתב בכורי ענבם חסר הכוונה עפ"י הנ"ל, מה שאין כן במתיבתא תתאה לא יתכן לרמזו בפירוש, והבן: (הערה שלי אמנון- כשאומר הצדיק ע"כ דבריו מתכוון לדברי החיד"א שמבאר את המילה ענבים שכתובה חסר - ענבם).
וכעת בעזרת החונן לאדם דעת - אפתח פי ואומר:
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְהֹוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם... וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל משֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים:
ונחלקו חז"ל בדעותיהם מתי הגיע יתרו, אם לפני מתן תורה או לאחר מתן תורה. ותמוה איך נחלקים חז"ל בענין כה פשוט, שהרי הם כולם נביאים ובעלי רוח הקודש וידע כל אחד מהם להחיות מתים והיתה בידם קבלה עד משה רבנו. ואיך לא ידעו הם מתי הגיע יתרו אל משה?
אלא יש לומר שלא נחלקו הם במציאות, שהרי גלוי וידוע לפניהם, אך ידיעתם היא בקבלה וכשבאים הם להוכיח ברבים צריכים הם אל החכמה שתוכח דעתם בחכמה ובתורה, שאין האמונה מתקבלת אלא בחכמה כפי שאמר החכם מכל אדם (משלי א ה) "יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה".
כך אומר הוא בפרשתנו:
"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה. יש לומר בזה בדרך רמז מה שחנני ה' ברחמיו וברוב חסדיו על פי מאמר רז"ל (אבות פ"ו, מ"א) העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, וענין מגלין לו רזי תורה נזכר גם כן בזוהר עיין שם על דרך אין אשה מגלית מסתורי לבה אלא לבעלה כי מי שלומד תורה לשמה נעשה התורה לו לבחינת אשה והוא נעשה לה לבעל על דרך (במדבר ז', א') ויהי ביום כלות משה כלת כתיב וכן הוא בכל דור ודור ראשי ועיני הדור הם בחינת משה כמו שנזכר בגמרא (שבת ק"א:) משה שפיר קאמרת שקרא אחד לחבירו משה שהוא הדעת ומי שיש לו בחינת דעת הוא נקרא משה, ולהבין הענין ונעשה כמעיין המתגבר הוא על דרך (משלי ל"א, כ"ו) ותורת חסד על לשונה והיינו שהתורה היא כולה חסד (עיין סוטה י"ד. ובתנחומא וירא) ומי שמדבק עצמו בתורה ולומד תורה לשמה נעשה כמעיין המתגבר והיינו כמו מעיין הנובע תמיד ממנו מים חיים כך הוא ממשיך תמיד חסדים בחינת מים עליו ועל כל באי עולם כל אחד לפי בחינתו ואף על פי שאינו נראה ונגלה לעין החסדים עם כל זה בודאי הם חסדים גמורים ויתגלו לבסוף, ומה שאמר וכנהר שאינו פוסק היינו שתמיד בכל עת ובכל רגע הוא ממשיך חסדים בחינת מים עליו ועל כל באי עולם ואינו נפסק כלל ובזה הוא ממתיק כל הדינים שנמתקין ונעשים חסדים גמורים וידוע מה שכתוב בכתבי האר"י זללה"ה ענין תורה לשמה היינו לשם ה"א עיין שם, והגם שאמר אא"ז זללה"ה לשמה היינו לשם התיבה והאות עצמה מסתמא ענינם אחד הם, וזה יש לומר שמרומז בפסוק וישמע יתרו "יתרו" מספר התורה היינו ה' תורה רצה לומר תורה לשמה שהוא לשם ה"א כנ"ל וישמע לשון אסיפה וחיבור כמו (שמואל - א ט"ו, ד') וישמע שאול את העם והיינו כשמאסף ומחבר עצמו בלימוד התורה לשמה מספר יתרו כנ"ל אז כהן מדין היינו כהן הוא מסטרא דחסד מדין היינו מדין פירוש
וישמע יתרו כהן מדין חותן משה. יש לומר בזה בדרך רמז מה שחנני ה' ברחמיו וברוב חסדיו על
שעושה מדין חסד בחינת כהן והיינו על ידי חסדים שהוא ממשיך תמיד הוא ממתיק כל הדינים כנ"ל, חתן משה ובתורה לא כתיב נקודות ויש לפרש חתן משה היינו שנעשה גם בחינת משה שהיה נקרא חתן להתורה כמו שכתוב (במדבר ז', א') ביום כלת משה שהתורה היה לו לבחינת כלה כנ"ל וכן בכל דור ודור כשלומד תורה לשמה והוא בחינת משה נעשה בחינת חתן להתורה ואז נתגלה לו רזי תורה על דרך אין אשה מגלית מסתורי לבה אלא לבעלה והבן: עד כאן דגל מחנה אפרים הקדוש.
היה בדעתי להוסיף ולפרש דבריו, אך פחד נורא נפל עלי ולא העזתי להכנס לתוך דבריו. ואולי עניין "קט" אעורר והשם ירחם-אומר "בעל הדגל", ויהי ביום כלות משה כלת כתיב. שרוצה לומר שהפכה לו התורה לכלה. וכשנעיין בתורה נמצא שכתוב "כלות" מלא. ומהיכן לקח "בעל הדגל" את השגתו?? אלא מי שלומד תורה לשמה ורבו מלאך השם צבאות יש בידו הכח! והנה לכם ההוכחה - אומר צדיק ונורא בעל ה"בני יששכר" רבי צבי אלימלך זצקללה"ה כך: "אמנם בישיבה של מטה צריך למסור רזי התורה בלחישה ושיהא פשט הדברים קרובים למושכל לרבים, ע"כ דבריו, המשכיל יבין דהוא הדין כל שארי הענינים דדרשו חז"ל בקצת שינוי ממה שנמצא במסורת שלפנינו, כגון כלות משה [במדבר ז א] שדרשו חז"ל כלת כתיב [במדב"ר פי"ב ח'] ובמסורה שלפנינו מלא, אבל הם ידעו שבמתיבתא עילאה נכתב חסר (כן הוא בזהר), ויש לי לומר שבכאן ג"כ הוא כך, במתיבתא עילאה שם אין פחד מהחיצונים נכתב בכורי ענבם חסר הכוונה עפ"י הנ"ל, מה שאין כן במתיבתא תתאה לא יתכן לרמזו בפירוש, והבן: (הערה שלי אמנון- כשאומר הצדיק ע"כ דבריו מתכוון לדברי החיד"א שמבאר את המילה ענבים שכתובה חסר - ענבם).
וכעת בעזרת החונן לאדם דעת - אפתח פי ואומר:
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְהֹוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם... וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל משֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים:
ונחלקו חז"ל בדעותיהם מתי הגיע יתרו, אם לפני מתן תורה או לאחר מתן תורה. ותמוה איך נחלקים חז"ל בענין כה פשוט, שהרי הם כולם נביאים ובעלי רוח הקודש וידע כל אחד מהם להחיות מתים והיתה בידם קבלה עד משה רבנו. ואיך לא ידעו הם מתי הגיע יתרו אל משה?
אלא יש לומר שלא נחלקו הם במציאות, שהרי גלוי וידוע לפניהם, אך ידיעתם היא בקבלה וכשבאים הם להוכיח ברבים צריכים הם אל החכמה שתוכח דעתם בחכמה ובתורה, שאין האמונה מתקבלת אלא בחכמה כפי שאמר החכם מכל אדם (משלי א ה) "יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה".
וכפי משמעות הפסוקים מן התורה נשמע לכאן ולכאן, שאם הולכים על פי סדר הפסוקים הרי שיתרו הגיע לפני מתן תורה ואחר כך בא מתן תורה, מה שמכריע שהגיע לפני מתן תורה.
ומן הכתוב שהבאנו לעיל "ויבא יתרו.. אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלהים" מוכרע שהגיע לאחר מתן תורה, שהרי חנו עם ישראל שם שנה אחת לאחר מתן תורה.
ועוד מתוך דברי משה עם יתרו, וכן מעצת יתרו "אתה תחזה", נראה שמדובר כאן לאחר מתן תורה, וניתן להסיק שהגיע לאחר מתן תורה.
ורוב המפרשים ובפרט ההולכים בדרך הסוד רוצים להכריע שהגיע יתרו קודם מתן תורה. ו"עדין צריכים אנו למודעי". אנא נלך?
ובטרם נמשיך אשוב לתחילת הפרשה "וישמע יתרו" ושואלים המפרשים מה שמועה שמע ובא? אומר רש"י שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. ומכיון שיתרו היה גר במדבר במדין שמרוחק מאות קילומטרים מן מקום חנייתם של עם ישראל, ועדיין כבלי "hot" טרם הונחו שם, איך שמע? אלא היתה לו צלחת "yes" רוצים להגיד לנו חז"ל שאחז יתרו במדרגת הנבואה ושמע ברוח קודשו את אלו השמועות.
בכל אופן מן הפירוש "שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק" ששניהם היו קודם מתן תורה נראה שבא לפני מתן תורה.
אך הפלא ופלא אומר ילקוט שמעוני כך: "וישמע יתרו, מה שמועה שמע ובא? ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע ובא שהיא כתובה בצדו. רבי אלעזר המודעי אומר מתן תורה שמע ובא.
רבי אלעזר המודעי מחדש לנו חידוש עצום ששמע יתרו ברוח קדשו מתן תורה ובא!!
ומכל זה בא אני ומעיז ברעד ורטט להגיד שהרי ידעו חז"ל את המציאות. ומכל דבריהם שומע אני את המסר שמעבירים אלי. יתרו שמע בנבואתו את מעמד מתן תורה -"אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי:" והגיע למדבר עוד בטרם שהיה מתן תורה, וכבר מזהיר את משה מהמעמד ומגדול והעבודה שמחכה למשה ונותן לו את עצתו "אתה תחזה".
השם יכפר ויעזור ויחמול אלינו ויפתח ליבנו.
ומן הכתוב שהבאנו לעיל "ויבא יתרו.. אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלהים" מוכרע שהגיע לאחר מתן תורה, שהרי חנו עם ישראל שם שנה אחת לאחר מתן תורה.
ועוד מתוך דברי משה עם יתרו, וכן מעצת יתרו "אתה תחזה", נראה שמדובר כאן לאחר מתן תורה, וניתן להסיק שהגיע לאחר מתן תורה.
ורוב המפרשים ובפרט ההולכים בדרך הסוד רוצים להכריע שהגיע יתרו קודם מתן תורה. ו"עדין צריכים אנו למודעי". אנא נלך?
ובטרם נמשיך אשוב לתחילת הפרשה "וישמע יתרו" ושואלים המפרשים מה שמועה שמע ובא? אומר רש"י שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. ומכיון שיתרו היה גר במדבר במדין שמרוחק מאות קילומטרים מן מקום חנייתם של עם ישראל, ועדיין כבלי "hot" טרם הונחו שם, איך שמע? אלא היתה לו צלחת "yes" רוצים להגיד לנו חז"ל שאחז יתרו במדרגת הנבואה ושמע ברוח קודשו את אלו השמועות.
בכל אופן מן הפירוש "שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק" ששניהם היו קודם מתן תורה נראה שבא לפני מתן תורה.
אך הפלא ופלא אומר ילקוט שמעוני כך: "וישמע יתרו, מה שמועה שמע ובא? ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע ובא שהיא כתובה בצדו. רבי אלעזר המודעי אומר מתן תורה שמע ובא.
רבי אלעזר המודעי מחדש לנו חידוש עצום ששמע יתרו ברוח קדשו מתן תורה ובא!!
ומכל זה בא אני ומעיז ברעד ורטט להגיד שהרי ידעו חז"ל את המציאות. ומכל דבריהם שומע אני את המסר שמעבירים אלי. יתרו שמע בנבואתו את מעמד מתן תורה -"אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי:" והגיע למדבר עוד בטרם שהיה מתן תורה, וכבר מזהיר את משה מהמעמד ומגדול והעבודה שמחכה למשה ונותן לו את עצתו "אתה תחזה".
השם יכפר ויעזור ויחמול אלינו ויפתח ליבנו.
ב"ה
השבמחק"לא יהיה לך ה' אחרים על פני".
לא תהפך לעבד של אף אחד בגשמי.
לא של הוט או יס בטח לא של הבוס שמרים גבה כאשר העובד מחליט להתפלל, לא להיות עבד לריחולי הבריות אם בוחר ללכת עם מטריה בשבת.
וכמובן קיום מצוות לשמה ולא סתם וכך מקיימים לא יהיה לך ה' אחרים על פני.
בהמשך מתגלה עוד בנסתר וצריך יכולת להבין וזאת מתנה בפני עצמה ויש להיזהר מבלבולים ולהצמד רק לאחד.