גלגל האותיות

לפעמים גם אני נקשרות ידי בעסקי החולין שאין בכוח אצבעותי להקיש על מקלדת הפלא, המוציאה מאמרים. ובדרך כלל כשידי כבולות גם מוחי מרוקן. כך עבר לי שבוע שעבר כולו. ובמוצאי שבת שרק רציתי לכתוב בעניין גלגל האותיות, מה שאני מנסה כעת, מצאתי עצמי נכנס לדיון האחים יעקב ועשו. ועכשיו אני מנסה שנית ונראה מה יעלה ביומני.

נושא צירוף האותיות הוא נושא רגיש וקשה. הדיבור בו מעקם ליבות ללמדנים רבים החושבים רעות בנושא. אינני רוצה לעורר פולמוס בנושא, אנסה להביא כמה ציטוטים מהרב אבולעפיה בחשיבות הנושא, ואנסה לבאר משכלי בנושא. בטוחני שהמתנגדים לא תנוח ולא תזוח דעתם. אך אני כותב עבור אותם שטרם שוחדו בדעות כוזבות בנושא, ולאותם שחיפוש הנצחיות גובר על הכל, ואמת היא מילה בסלע בעבורם.

הפחד הזרוע בליבות החכמים החפצים בהסתרת "קבלת השמות" או "הקבלה הנבואית" אינו פחד שמא חס ושלום יבואו הסודות לידים לא נכונות ויעשה שימוש קלוקל ומסוכן. הפחד הגדול הוא מן פשוטי העם בעלי האמונה הדלה שמא עניינים אלו יחלישו את דעתם ויבעטו.

וכבר ראינו שהרב חיים ויטאל שהושפע רבות מן הרב אבולעפיה פונה בהקדמתו ל"עץ חיים" לאותם הלמדנים ומזמין אותם להיכנס לעולם הסוד ואף לא חוסך בדברי מוסר אליהם כמו שעושה זאת הרב אבולעפיה ביתר שאת ויתר עוז.

אז גם אני מאזובי הקיר פונה לאותם המבינים ואומר מי שאמר לשמן שידלוק והוא זה שאמר למים שידלוקו, הוא זה שמדליק בי את אש התבערה להידבק בנצח הנצחים אור האורות בורא כל המעשים ומחיה כל חי, הוא רבם של כל רבותיי ובדרכם אלך. כפי שממשיל רבי נחמן בטוב טעם ואומר "מי שטעם מן היין ההונגרי אותו כבר לא יוכלו להטעות"

התבוננו, כי כל מידע מאוחסן בגלגלים. העולמות כולם בתוך גלגלים. כל השכלים נמצאים בגלגלים.
שפתינו נקרא "לשון הקודש". זו אינה שפה חיצונית מן השפה ולחוץ, זה שפה פנימית כמו הלשון. כל מילה בלשון הקודש מביעה את מהות הכוונה. כל אות בלשון הקודש מחושבנת ובנויה לתלפיות.
יש אפשרות בדרך הגימטריאות של האותיות להתוודע למהות. יש אפשרות בצורת האותיות להבין סודות נשגבים. כל היקום נברא באותיות של לשון הקודש.

כשניקח את המלה גלגל נראה שמספרו 66. יש לנו 22 אותיות מא' ועד ת'.
השם ע"ב אשר יכול על ידי צירופיו להביא את העוסק בו אל מדרגת הנבואה מורכב משלשה פסוקים, המתפזרים בסדר ישר הפוך וישר. כל פסוק בא לרמוז על אותיות הקודש דהיינו 22 אותיות ופיזורם ישר הפוך ישר, שלש פעמים 22 נקבל גלגל. זהו סוד גלגול האותיות.

כתיבת המילים בשלשת הדתות יוצאות מן הסוד הזה הדת הנוצרים כותבת באותיות לטיניות הכתיבה נעשת משמאל לימין. הדת המוסלמית כותבת באותיות ערביות מימין לשמאל. הדת היהודית הכותבת באותיות אשוריות כותבת מימין לשמאל. אנו מוצאים כאן את שיטת הישר הפוך ישר.

אם נתבונן יותר לעומק נגלה פלאות. שהדת היהודית קובעת את זמני השנה על פי שני גורמים הירח שסיבובו 29.5 יום הוא זה שקובע את החודש, דהיינו סיבוב שלו עד שחוזר לאותה הנקודה נקרא חודש. וכדי לאזן את הימים החודש שלנו פעם 30 יום ופעם 29 יום. כעבור 12 חודשים יש לנו 355 יום (חודש נוסף מקבל עוד חצי יום מכיוון שהסיבוב הוא קצת יותר מ29.5 יום) ואז לאחר 355 יום הוא בגימטריא שנ"ה עדין לא עשתה החמה את כל סיבובה ונדרשים לה עוד 10 ימים כדי שנקבע שהסתיימה שנה.ולכן מוסיפם כל שנתיים או שלש חודש מעובר על מנת להתאזן בשנים. יוצא שקביעת המועדים שלנו מתבססת, לחודשים על הירח. ולשנים, על השמש. הלבנה משולה לספירת המלכות שעליה נאמר שאין לה מעצמה אור, אלא מה שמקבלת את אורה מן השמש והיא דרך האמונה. ואילו החמה משולה לספירת תפארת שהיא השכל היא המשפיעה.

בחרו הנוצרים בדרך השכל בלבד וקבעו את זמנם שרירותי על פי החמה בלבד. לקחו המוסלמים את הלבנה המשולה לאמונה וקבעו זמנם על פי הלבנה בלבד.

כן הענין בכתב. כתיבת הנוצרים שהיא מן השמאל לימין היא בדרך השכל, שרואה הכותב את מה שכבר כתב ומתקדם בנייר הריק. הלכו המוסלמים על פי האמונה וכותבים מן הימין אל השמאל לא רואה הכותב כלום מה שכתב. מוסתר הכתב מאחרי ידו ולפניו דף ריק.

דתינו גם כאן חיברה את האמונה והשכל שהרי את האותיות אנו כותבים משמאל לימין ואז אנו רואים את האות הכתובה אך אנו מתקדמים לצד ימין וכאן אין אנו רואים את הכתב.

להבנת הנושא אסביר בדרך כתיבת ספר תורה. שאם כתבתי אות ב וכעת אני נגש לכתוב את האות ד איני רואה היכן הסתיים הקצה השמאלי העליון של ה-ב ובמושכי בקולמוס מן הימין לשמאל יש חשש שאדביק את האות ד לאות ב ואז יהיה פסול בכתיבה. חייב אני לשער ולדעת בדרך האמונה היכן לעצור.

הרבתי בדיבור ומרוב מילים אולי נעלמה הכוונה.
אז אומר שרציתי להדגיש את הגלגל הבנוי על אותיות הא'ב'. גלגל זה הנקרא גם גלגל השכל הוא המפעיל את השכל הפועל הוא המחבר בין הרוח הפנימית בנו לחלק האלוהי שלנו ממעל. הדיבוק בא בדרך הדיבור. הדיבור הוא באותיות. והרי האותיות מפעילות את כל העולמות.

לאחר הקדמה קצרצרה זו הביא כמה דובשניות מהרב אבולעפיה ובעזרת הבורא נתקדם קמעה קמעה.

"וצריך להודיעך ג"כ באיזה דרך תמצא אמיתות העניין כולו כאשר הוא ותכיר ממנו התכלית האחרון שבעבורו נבראת והדרך העליונה מהדרכים כולם היא דרך הצירוף להגיע למדרגת הנביאים ואם אתה מכלל אוהבי החכמה התוריית באמת צריך אתה להשתדל עד שתכיר ממנו אמיתות מציאות האדם ומהותו". (מתוך חיי העולם הבא)

"תחלת הקבלה האלוהית שהם שלש. והן אותיות הנכתבות כגון אמ"ש בג"ד כפר"ת ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק, שהן כ"ב אותיות התורה. שבהן נברא כל היצור וכל הדיבור, והן כולם מלאכי עולם. הרי אלו בפרטן ובכללן הם ההתחלה הראשונה:
וההתחלה השנייה הנקראת גלגלה התורה ושמה אצלנו צירוף האותיות שמתוך הצירוף נמצא כל הדיבור מצורף וכל היצור מצורף:
וההתחלה השלישית נקראת רו"ח הקוד"ש והיא המניעה הגלגל הזה התוריי ופעולתה נמצאת בנקודות, המניעות האותיות. כמאמר החכמים "דמיא נקודתא באותיותיה כנשמתא דחיי בגופא דאינשי". פירוש דומות הנקודות באותיותיה כנשמת רוח חיים בגוף האדם, כלומר שהאות ו' לא יתכן לה טעם בלי נקודה. והנה א"כ ג' ההתחלות הללו שמם אותיות וצירופים ונקודות, ונוטריקון אצ"ן מצורף צא"ן. בסוד משה רועה צאן. ואז אדם רועה צאן בהיותו שלם כהאבות. והצירוף מגלגל האותיות והניקוד מגלגל הצירוף ורוח האדם אשר אלהים נתנה מגלגל הניקוד עד שיציירו ויאירו בנפש הציור הראוי לכל משכיל מקובל"(מתוך חיי העולם הבא):
"דע כי בספר יצירה לא מצאנו כי אם דרך אחת מבוארת והיא הצירוף. ואע"פ שנאמר שם חקקן וחצבן שקלן המירן צרפן, ואמנם אמרו חקקן הורה על התחלת הכתיבה בחקיקה, כי כן שם הסופר בלשוננו מחוקק. והוא עניין תיקון החומר להכינו לקבל צורה. ואמנם אמרו חצבן הורה על נתינת צורה בחומר, אבל שקלן והמירן הם מה שספרנו. ואולם צרפן הוא אשר באר שם עניינו לבד, וזה מפני שהוא ראשית כולן. וכל מי שקבל הצורה הראשונה הזאת שהיא צורת הצירוף קל עליו לקבל השאר כולן. ומי שלא יקבל זאת ולא שת לבו גם לזאת לא יקבל דבר מן האחרות, כי כולן תלויות בזאת" (מתוך אור השכל).