יום ראשון, 4 באוקטובר 2009

הקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא (זוהר)

אני נשאל מידי פעם כתגובה למאמר ועוד שאלות ללא קשר למאמר, וכולם מגיעים אלי לאימייל כשהשואל מגיב על מאמר אני מכניס אותו לתגובה במאמר. (ניתן לראות תגובות בסוף כל מאמר לחצו על תגובות אם יש). וכן לשאלות נוספות אני מתייחס לפעמים במאמריי.
הייתי רוצה יותר לשתף את הקוראים ולפתוח פן של קוראים כותבים. עדיין איני יודע לעשות זאת. נקוה לעזרה מידידי וכן מי שמהקוראים מבין ויכול לעזור אשמח לקבל עזרה.
שאלות רבות נשאלות על מדרשי חז"ל שהרי ישנם מדרשים רבים תמוהים וקשי הבנה.
ורציתי להקדים דברים שחלקם כבר מפוזרים במאמרי אך אקבצם כאן יחד.
והוא דרך הבנת תורתנו הקדושה:
משה קיבל תורה בסיני. את התורה שבכתב המתחילה מ"בראשית" ומסתיימת "לעיני כל ישראל", כן קיבל משה את התורה שבבעל פה, אותה למד מפי השם ב120 יום ששהה על הר סיני. (שלש פעמים עלה משה להר כל פעם ל40 יום מלמחרת מתן תורה ועד יום הכיפורים).
משה מוסר את התורה שבכתב לעם, ואת התורה שבעל פה מעביר לעם כעצת חותנו יתרו, דרך שרי האלפים ושרי המאות ושרי העשרות. התורה שבעל פה המורכבת מארבע חלקים עיקריים הפשט היא ההלכה, הרמז הוא המשל, הדרש היא החכמה, והסוד הוא הקבלה. וכך עוברת התורה דוד דור. התורה שבעל פה אסורה להיכתב ומזמן לזמן יורד חושך רוחני על העם וחלקים מן התורה שבכתב נשכחים. עד שקמו דור התנאים ובעשרות שנים משננים את המשניות היא התורה שבעל פה. ולבסוף בא רבי יהודה הנשיא ואוגדם למסכתות שנקראות המשנה. ואחריהם באים האמוראים וכבר קשה עליהם הבנת המשנה ובמשך עשרות השנים יושבים בבתי המדרשות ודנים במשניות ומבארים אותם דרך התורה ובחכמתם. ולבסוף קמים רבינא ורב אשי ואוגדים את כל הדיונים לספר החכמה המתקרא גמרא, וכל זה היא התורה שבעל פה. ונשאלת השאלה אם זו התורה שבעל פה הרי היא כתובה? אך הפלא שנשארת התורה שבעל פה - על פה. ונחלקת הגמרא בדרך הדיונים להלכות ואגדתות. ההלכות מתקבצות אם השנים לשולחן ערוך. האגדתות מתקבצות לקובץ רב ממדים שנקרא עין יעקב. ורוב הסודות נמצאים בתוך ההאגדתות.
חכמינו הקדמונים היו בקיאים בכל חדרי התורה היו בידם כל סודות התורה, הייתה להם קבלה עד משה רבינו. ובבואם לערוך את הגמרא בדיוניהם הגדילו להפליא, שידעו הם, שאת סודות התורה אסור לכתוב, ונערכו הם לדיונים על צד אחד בלבד, והוא על צד החכמה. מה שנקרא מאוחר יותר פילוסופיה, שפירושה אהבת החכמה. דרך זו ניתנת להוכחה לוגית. וכך כל דיוני חז"ל נידונים בדרך החכמה ומוכרעים על פי כלליה, כשחז"ל יודעים כמובן מראש את התשובות על פי הקבלה, אך אינם יכולים להשתמש בכלי הקבלה. והיכן שאי אפשר היה להוכיח את קושיה בדרך החכמה נשארו החכמים ב"תיקו". היינו ללא הכרעה. (ת'י'ק'ו'- דרשו חז"ל ת'שבי י'בוא ק'ושיות י'תרץ). ובתוך כל מערכת השאלות והתשובות טמנו את סודות התורה, שרק מי שילמד ויקבל מרבו יוכל להתקדם צעד צעד בהבנת הסוד, כך שנשארה תורתנו הקדושה שבעל פה, על פה.
ולכן מדרשי חז"ל נשמעים לפעמים תמוהים ובפרט שהם לא נלקחים ממקורם ושומעים אותם בדרשה או במאמר שלוקח את דברי חז"ל וקושרם למאמר.
כל זה הקדמתי מכיוון שנשאלתי על מדרשי חז"ל, ואנסה לאחר הקדמה זאת לבאר לפי שכלי והבנתי, וככל שידי משגת ומגעת. ויבין הקורא שזאת רק דעתי (גם בהקדמה שלמעלה זוהי דעתי בדרך סברא כפי שהשגתי).

שאלה שנשאלתי:
אומר המדרש כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם הסתכל בתורה וברא את העולם. כלומר קודם הביט בתורה ראה את התכנון האדריכלי ובהתאם לכך יצר...
אבל הוא אחראי גם על התורה, הרי מלוא כל הארץ כבודו אז לא הבנתי את העניין שהתורה הגיעה קודם לבריאה ?

תשובה:
נוסיף עוד מדרש תמוה, ואחר נבארם יחד - היה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן עד שבנה העולם הזה. והשאלה, לא יכל הקב"ה לבנות את העולם הזה לכתחילה, וכי קשה בעיניו היה לגמור צורתו בפעם אחת? אלא ודאי שיכל לברוא הקב"ה בעולם בפעם אחת, אלא מעשיו הם באים כדי להשאיר רושם בתחתונים. שכפי שבנה עולמות והחריבן עד שברא זה העולם, כך אנו שמחשבתנו וסברתנו בונים עולמות ופעמים רבות אנו שוגים והעמדנו עולם שוא וכשגילינו זו החרבנו את זה העולם ובנינו שוב עד שיתיישב העולם בדעתנו. ואילולי לא פעל כך הקב"ה לא היה בכוחנו לחזור ולהרוס את הסברות השגויות והיינו נשארים שוגים וטועים לנצח. עכשיו כשרשם לנו הקב"ה דרך לבנות ולהרוס עד שנגיע לאמת יש בכוחנו להעמיד סברות טועות ולהחריבן ולתקן.
ונחזור לשאלה הראשונה. ועוד נחדדה שאמרו חז"ל האבות קיימו את כל התורה. (עדין לפני מתן תורה). ועוד תמיהה, שכשמגיעים המלאכים ללוט על מנת להחריב את סדום אומרת התורה "וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ". ורש"י מפרש "ומצות אפה - פסח היה". והרי פלא שפסח הוא זכר ליציאת מצרים שיחול עוד למעלה מ200 שנה? אלא תרוץ אחד לכל.
משה רבנו שמוריד תורה מן השמים מגיש לנו אותה אז כהיום מבראשית ועד לעיני כל ישראל. וכבר עומד על זה הרמב"ן בהקדמתו לפירושו על התורה ואומר שכל התורה כולה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא. הכוונה בדבריו שהתורה עשויה מילים המצטרפות לנו כמו שרואות עינינו. אך זוהי השתלשלותה בתחתונים ובעולמות העליונים הצירופים משתנים כדוגמת שם מ"ב היוצא מן התורה ושם ע"ב היוצא מן התורה. כך התורה הקדומה שבה מביט הקדוש ברוך הוא ובורא עולם, היא צירופים המורכבים מרצונו של הבורא. כי התורה זה התגלמות רצונו. כפי ששפת המחשב שמתרגמת כמה פעמים עד שבאה לידי ביצוע, כך יכול הקב"ה לברוא תורה 2000 שנה לפני בריאת העולם. וגם כאן הזמנים באים לרמז על עניינים נשגבים. ולאחר 2000 שנה מביט בתורה ובורא עולם. ו3000 שנה לאחר בריאת העולם מוריד משה את אותה התורה אך הצירופים משתנים ויוצרים לנו את התוכן שאנו רואים מול עינינו, אשר בעזרת שכל והקדמות התקדשות והטהרות נוכל להגיע אט אט אל הצירופים מעולמות העליונים ברוח הקודש ובדרך הנבואה.

2 comments:

  1. תודה על ההסבר.
    בהחלט נשמע הגיוני.
    אם הבנתי דבריך, הבורא בעצם רצה לשמש דוגמא לאדם, הרי הכל נברא למען האדם כל העולם למען האדם.
    התורה הינה אוסף חוקים וכולה צרופים של שם ה'.
    אי אפשר לבנות עולם בלי חוקים.
    וגם כאשר בונים יש שלבים ודרגות.
    לא הכל הולך ישר על ההתחלה.

    כלומר לסיכום מבריאת התורה קודם בריאת העולם יוצאים שני דברים:

    1. סוף מעשה במחשבה תחילה - יש תוכנית לפני המעשה.

    2. סבלנות ולאט לאט כמו ילד שלומד ללכת בהתחלה נופל וקם עד שמגיע לאיזון ומתחיל ללכת ואנו הופכים לעם אור לגויים המוביל את שאר האומות...

    השבמחק
  2. שלום וברכה!
    האם אפשר להוסיף את הפסוק "וְעַתָּה, אִם-תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם-אַיִן--מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ." האם הכוונה היא שמשה, כיוון שידע שהכל כתוב בתורה וכל סיפור חייו רשום שם (כולל תיאור יומו האחרון בפרשת השבוע הזה)"איים" בתוציא אותי מהגרסא הזו של הסיפור או שמא הכוונה היא לעץ החיים?

    תודה וחג שמח
    יעקב

    השבמחק

שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה