התחלתי בשבוע שעבר לצטט מספרו של רבי אברהם אבולעפיה המדבר בסוד הנבואה, והמשיך היום (מוצאי שבת יום שני של חג הסוכות) ואסיים את המאמר. יש בו גילויים מרעישים וכן עניינים סתומים. הצעתי לקורא כאן ובכלל בתורתו של הרב אבולעפיה לחזור כמה פעמים. לרוב בכל פעם צץ עניין חדש שהסתתר קודם לכן. כשמזכיר הרב את המילה "מופת" הכוונה להוכחה. סימתי פעם הקודמת את הציטוט במילים אלו "סוד רי"ת תר"י ומספרו אתרו"ג ולב דומה לו". והנה ההמשך:
וע"כ רוץ ושוב כמו תייר שמתייר הדרך, והבן ענייניך וקבל מה שיבוא לך מעניין הצרוף בשמחה, וכוון הטוב והסר הרע. ובזה יסיעך יצר הטוב ויברח ממך יצר הרע, כי שניהם אחים בטבע, יצר הטוב ויצר הרע, והם בני אב אחד ובני אם אחת. והם יודיעוך סוד ג' אבות וסוד ג' אמות וסוד בניהם ובנותיהם. וכתוב על מה שתכתוב צרופיך באותיות גדולות כאלה ש מ ו ת וגלגל וצרף את השם פנים ואחור, ובו תעלה מעלה ותתענג בדשן נפשך. כי "אין בטובה למעלה מענג" והזהר שלא תרד למטה, כי "אין ברע למטה מנגע" (ספר יצירה). ואודיעך איך נחלקו האותיות לשלשה חלקים, שכן אותיות בגימטריא שלש"ה חלקי"ם והם כאלה, מלאכ"ת סופ"ר בכל התורה בלא תגין, בד"ה חק"י בכל התורה בתגי יחוד, שעטנ"ז ג"ץ בכל התורה בתגי שלש וסימנם טוב"ה. והנה אגלה לך סודות נפלאות בחשבון כל אחד ואחד מהן עד שתדע באמת את מספרו. ודע כי מלאכ"ת סופ"ר, ידיע"ת גש"ם במספרו. אך בד"ה חק"י ידיע"ה בכ"ח. אמנם שעטנ"ז ג"ץ זו ידיע"ה במעש"ה:
ודע זאת הידיעה המשולשת הכוללת החכמ"ה האלהי"ת, ובה נשלמה דבקות כל הדעת בשם בפעלה, בסוד תענוג החת"ן והכל"ה. ויודע לך באמת כי הדרך המופלאה הזאת היא דרך מקובלת לכל בני הנביאים המחברים מה שחברוהו ברוח הקדש. והם אשר ידעו דרכי הנבואה ולא זולתם. וגם נחלקו עוד האותיות לג' חלקים אלה והם אחדים, עשרות ומאות, בסדד אי"ק בכ"ר גל"ש דמ"ת הנ"ך וס"ם זע"ן חפ"ף טצ"ץ. ומפני היות החכמה העליונה הזאת בתכלית מעלות כל חכמה ודעת, כי היא חכמה אלהית, תלויה באלף בי"ת גימ"ל רצוני לומר אלפ"א בית"א שממנה יודעו כוחות אלהים, שהם כוחות בגוף הנקראים צבאו"ת ה'. נסתרה החכמה הזאת מכל חכמי המחקר, אשר בראותם עניינה בהתחלה מיד נראה להם שיש בתוכה בלבולים רבים. ועניין זה שאין השכל האנושי יכול להשיגם גם אנחנו מודים להם זה, שהם דברים מכריחי הדעת בהתחלת המחשבה, אך בהם כל חכמה נודעת וכל גוף ונפש תלוין בה. והשם ימחול שאגלה לך סוד נסתר ומכוסה ונעלם. והוא שתמצא סוד ה' צבאו"ת כוחו מורה על עניין כוחות בגוף, וגם כוחות האלהים. וכל אחד כח בגופות, כלומר נפש וגוף, אלפ"א בית"א, אשר בשניהם כסא הכבוד, כי הם השכל והמדע וחתימתם חכמת אלהים וכח טבעית כמו שרמזנו. ונאמר בעניינם שהם אות הנביאים, כי הנביאים הם חכמים בלא ספק ואפילו בגימטריא. כי כן יתקיים בידינו שלא יתכן שיתנבא אדם בלתי חכמה רבה עד שמוציא מה שבכח לפעל:
והתבאר עוד במופת שאפילו החכם הגדול המופלא בחכמה בהשתדלותו בבקשת הנבואה, אפשר שיתנבא ואפשר שלא יתנבא, רצוני לומר אפשר שיעשה שליח ואפשר שאמיתת נבואתו תהיה להשלים עצמו לבד, ולא ישלים זולתו בשליחותו. אך שיתחכם ויוסיף לקח בכל יום וידבר ויחבר ברוח הקדש. זאת דעתנו ודעת אמיתת תורתנו, ואין מכח המקובלים שיכחישו זה, כי המקובלים הם בני הנביאים ותלמידיהם, אשר קבלו מפי המקובלים דור אחרי דור עד משה רע"ה. כי משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים וכו'. והנה הם ראשית החכמה, והם החכמים האמיתיים המקובלים מהנביאים, הם מחברי התלמוד ז"ל, ומהם ומדבריהם נודע לכל מה שידעו ומה שאדענו מעניין חכמת הנבואה אשר הגדתיה לך. ואם תרצה גם אתה הקבלה אשר קבלתיה גם אני, ואם לא הרשות בידך. אמנם תדע קצת ראיה מדבריהם מעניין דניאל מסוד "מנא מנא תקל ופרסין" (דניאל ה' כה'), שהחכמים צרפום בצרופים רבים. ואלה קצת דבריהם "אנמ אנמ לקת ניסרפו". ואמרו, בגמטריא איכתיב כלומר בחלוף א"ת ב"ש, "יטת יטת אדך פוג חמט". וכן "נמא נמא", וכן תחשוב גם אתה אמן אמן. וזה הסוד לא גלוהו הם ז"ל, אבל העירונו אליו בביאור גמור וצריך להיות הסוף ראש והראש סוף. כי זה סוד קללת המלך ההוא שכתוב עליו אחר כן "בליליא קטיל בלשאצר מלכא, ודריוש מדאה קבל מלכותיה" (דניאל ה' ל'). וסוד מרא"ה האד"ם. ומפני שנשתמש בלשאצר בכלי בית המקדש, התחייב במיתה מיד. ופירוש דניאל שפירש לנו מפורש הוא שאמר "מנא מנא אלהא מלכותך, והשלמה תקל תקילתא במאזניא ואשתכחת חסיר, פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס" (דניאל ה' כו'). והמבין עניין הפירוש הזה קל עליו להבין צרוף העניין ההפוך, ויבין עניין הקללה החתומה על "פס ידא די כתבא" (דניאל ה' ו'), וסודו "פס קר תלין אמן אמן". ועניין "פס קר" חתיכה קרה, ועניין מספרו גו"ף ומקר"ה וכללו מ"ת. וכאילו נכתב ונחתם עליו שימות בלילה ההוא, וכן סודו "מת תלין אמן אמן" וכן כתיב ביה "בליליא קטיל", וזה פירוש עדות הכתוב, בלילה זה תמות. אמן ואמן הוא מת, ואנחנו נחיה לעד אמן ואמת. ומזה תבין עניין אומרם ז"ל "בגימטריא איכתיב להו", שכן הוא בגימטריא "ובדין האלהים ימות השר". וכן גם דריוש מדאה בגימטריא רשע. ועניין איך פירש דניאל "מנא מנא תקל ופרסין" שסודם מנין משקל ומספר, ומורה גזירת פרס, שהוא מעניין פריסת מלכות, וסודו עוד פרס ומדי. וקבלנוהו ספירת מלכות כאילו אמר ספר ספירות מלכותך. וסוד פרס ומדי מספר ומדה, ונשאר עוד ופרסין פרס יון:
ואחר שהדבר כן, נודע מכל צד הביאור האמיתי השלם אשר בארתי לך. ויש ביאור יותר גדול מזה יותר מבואר, והוא שאינו דומה העניין שקורה לאדם בעצמו, ומבינו ומשיגו בשני דרכי ההשגה האנושית, ובהשגה השלישית האלהית בהקיץ, לעניין שקורה לו בחלומו. והשכל ממה שביארתי לך אני ממה שהשגתיו, מעניין מה שקרה לי, או הגדתי לך כמו שקרה לאחרים רבים. ואין ספק כי זה יהיה אצלך מצוייר בחלום שאינך יודע פתרונו, אבל דעתך משוטטת להבינו, ואתה משים עליו פתרונים רבים. והנה עניינו מסופק אצלך אבל היותך בוחן ומצרף ומשיג מעצמך העניין שבארתי לך, לא יתבלבל דעתך בדבר ולא יסתפק עליך שום עניין כלל. אבל אתה צריך להרגיל עצמה בזה העניין מעט מעט, ברצוא ושוב כאשר צויתיך, ואם תשמור מצותי זאת בלבבך, "יברכך יהוה וישמרך". ואם תאהבה בכל לבבך ויצרך "יאר יהוה פניו אליך ויחונך". ואם תבקש רחמים עליה בכל מאדך לעולם, "ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום". ואם תשכיל ותצליח את דרכיך, ינחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך, וישכילך ה' ברוב רחמיו וישפיע טובה עליך עושה שלום, והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. עד כאן מספר חיי נפש
ודע זאת הידיעה המשולשת הכוללת החכמ"ה האלהי"ת, ובה נשלמה דבקות כל הדעת בשם בפעלה, בסוד תענוג החת"ן והכל"ה. ויודע לך באמת כי הדרך המופלאה הזאת היא דרך מקובלת לכל בני הנביאים המחברים מה שחברוהו ברוח הקדש. והם אשר ידעו דרכי הנבואה ולא זולתם. וגם נחלקו עוד האותיות לג' חלקים אלה והם אחדים, עשרות ומאות, בסדד אי"ק בכ"ר גל"ש דמ"ת הנ"ך וס"ם זע"ן חפ"ף טצ"ץ. ומפני היות החכמה העליונה הזאת בתכלית מעלות כל חכמה ודעת, כי היא חכמה אלהית, תלויה באלף בי"ת גימ"ל רצוני לומר אלפ"א בית"א שממנה יודעו כוחות אלהים, שהם כוחות בגוף הנקראים צבאו"ת ה'. נסתרה החכמה הזאת מכל חכמי המחקר, אשר בראותם עניינה בהתחלה מיד נראה להם שיש בתוכה בלבולים רבים. ועניין זה שאין השכל האנושי יכול להשיגם גם אנחנו מודים להם זה, שהם דברים מכריחי הדעת בהתחלת המחשבה, אך בהם כל חכמה נודעת וכל גוף ונפש תלוין בה. והשם ימחול שאגלה לך סוד נסתר ומכוסה ונעלם. והוא שתמצא סוד ה' צבאו"ת כוחו מורה על עניין כוחות בגוף, וגם כוחות האלהים. וכל אחד כח בגופות, כלומר נפש וגוף, אלפ"א בית"א, אשר בשניהם כסא הכבוד, כי הם השכל והמדע וחתימתם חכמת אלהים וכח טבעית כמו שרמזנו. ונאמר בעניינם שהם אות הנביאים, כי הנביאים הם חכמים בלא ספק ואפילו בגימטריא. כי כן יתקיים בידינו שלא יתכן שיתנבא אדם בלתי חכמה רבה עד שמוציא מה שבכח לפעל:
והתבאר עוד במופת שאפילו החכם הגדול המופלא בחכמה בהשתדלותו בבקשת הנבואה, אפשר שיתנבא ואפשר שלא יתנבא, רצוני לומר אפשר שיעשה שליח ואפשר שאמיתת נבואתו תהיה להשלים עצמו לבד, ולא ישלים זולתו בשליחותו. אך שיתחכם ויוסיף לקח בכל יום וידבר ויחבר ברוח הקדש. זאת דעתנו ודעת אמיתת תורתנו, ואין מכח המקובלים שיכחישו זה, כי המקובלים הם בני הנביאים ותלמידיהם, אשר קבלו מפי המקובלים דור אחרי דור עד משה רע"ה. כי משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים וכו'. והנה הם ראשית החכמה, והם החכמים האמיתיים המקובלים מהנביאים, הם מחברי התלמוד ז"ל, ומהם ומדבריהם נודע לכל מה שידעו ומה שאדענו מעניין חכמת הנבואה אשר הגדתיה לך. ואם תרצה גם אתה הקבלה אשר קבלתיה גם אני, ואם לא הרשות בידך. אמנם תדע קצת ראיה מדבריהם מעניין דניאל מסוד "מנא מנא תקל ופרסין" (דניאל ה' כה'), שהחכמים צרפום בצרופים רבים. ואלה קצת דבריהם "אנמ אנמ לקת ניסרפו". ואמרו, בגמטריא איכתיב כלומר בחלוף א"ת ב"ש, "יטת יטת אדך פוג חמט". וכן "נמא נמא", וכן תחשוב גם אתה אמן אמן. וזה הסוד לא גלוהו הם ז"ל, אבל העירונו אליו בביאור גמור וצריך להיות הסוף ראש והראש סוף. כי זה סוד קללת המלך ההוא שכתוב עליו אחר כן "בליליא קטיל בלשאצר מלכא, ודריוש מדאה קבל מלכותיה" (דניאל ה' ל'). וסוד מרא"ה האד"ם. ומפני שנשתמש בלשאצר בכלי בית המקדש, התחייב במיתה מיד. ופירוש דניאל שפירש לנו מפורש הוא שאמר "מנא מנא אלהא מלכותך, והשלמה תקל תקילתא במאזניא ואשתכחת חסיר, פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס" (דניאל ה' כו'). והמבין עניין הפירוש הזה קל עליו להבין צרוף העניין ההפוך, ויבין עניין הקללה החתומה על "פס ידא די כתבא" (דניאל ה' ו'), וסודו "פס קר תלין אמן אמן". ועניין "פס קר" חתיכה קרה, ועניין מספרו גו"ף ומקר"ה וכללו מ"ת. וכאילו נכתב ונחתם עליו שימות בלילה ההוא, וכן סודו "מת תלין אמן אמן" וכן כתיב ביה "בליליא קטיל", וזה פירוש עדות הכתוב, בלילה זה תמות. אמן ואמן הוא מת, ואנחנו נחיה לעד אמן ואמת. ומזה תבין עניין אומרם ז"ל "בגימטריא איכתיב להו", שכן הוא בגימטריא "ובדין האלהים ימות השר". וכן גם דריוש מדאה בגימטריא רשע. ועניין איך פירש דניאל "מנא מנא תקל ופרסין" שסודם מנין משקל ומספר, ומורה גזירת פרס, שהוא מעניין פריסת מלכות, וסודו עוד פרס ומדי. וקבלנוהו ספירת מלכות כאילו אמר ספר ספירות מלכותך. וסוד פרס ומדי מספר ומדה, ונשאר עוד ופרסין פרס יון:
ואחר שהדבר כן, נודע מכל צד הביאור האמיתי השלם אשר בארתי לך. ויש ביאור יותר גדול מזה יותר מבואר, והוא שאינו דומה העניין שקורה לאדם בעצמו, ומבינו ומשיגו בשני דרכי ההשגה האנושית, ובהשגה השלישית האלהית בהקיץ, לעניין שקורה לו בחלומו. והשכל ממה שביארתי לך אני ממה שהשגתיו, מעניין מה שקרה לי, או הגדתי לך כמו שקרה לאחרים רבים. ואין ספק כי זה יהיה אצלך מצוייר בחלום שאינך יודע פתרונו, אבל דעתך משוטטת להבינו, ואתה משים עליו פתרונים רבים. והנה עניינו מסופק אצלך אבל היותך בוחן ומצרף ומשיג מעצמך העניין שבארתי לך, לא יתבלבל דעתך בדבר ולא יסתפק עליך שום עניין כלל. אבל אתה צריך להרגיל עצמה בזה העניין מעט מעט, ברצוא ושוב כאשר צויתיך, ואם תשמור מצותי זאת בלבבך, "יברכך יהוה וישמרך". ואם תאהבה בכל לבבך ויצרך "יאר יהוה פניו אליך ויחונך". ואם תבקש רחמים עליה בכל מאדך לעולם, "ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום". ואם תשכיל ותצליח את דרכיך, ינחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך, וישכילך ה' ברוב רחמיו וישפיע טובה עליך עושה שלום, והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. עד כאן מספר חיי נפש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה