"כי ביום הזה יכפר עליכם"

נשאר לנו מחצית היום עד יום הכיפורים, ולא עלה בדעתי שום מאמר. כיוון שלאן שפניתי במחשבתי עלו בי רעיונות המלווים במוסר ותשובה. וכיוון שקבלתי על עצמי להימנע ככל האפשר מהטפת מוסר עזבתי כל רעיוני, והבאתי קצת מן ההלכות לערב יום הכיפורים. לקחתי זאת מספר "חיי אדם". רק פתחתי כל הראשי תיבות ומלאתי את הפסוקים מהמקורות ובסוף הוספתי הערה קטנה בעניין הטבילה. בטוחני שכולכם כבר טהורים וקדושים. ותשרה עליכם שנה טובה ותזכו לגמר חתימה טובה.

"חיי אדם"- אף על גב שחייב אדם לשוב בכל יום וכל שכן בעשרת ימי תשובה, מכל מקום בערב יום הכיפורים החיוב יותר ויותר שיהיה כל היום בתשובה ולקיים כמו שכתוב "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהֹוָה תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז' ל), ורצוני לומר כי בראש השנה אין הקדוש ברוך הוא דן בעצמו אלא בית דין של מעלה דנין, אבל ביום הכיפורים אזי הקדוש ברוך הוא בעצמו ובכבודו יושב על המשפט ומשגיח, ולכן צריך כל אדם לידע בנפשו לפני מי הוא מטהר. לפני ה', ולכן יראה לתקן הכל מה שעיוות בין מה שבין אדם למקום וכל שכן שבין אדם לחבירו מן הגזל ואונאה וכל דבר הנוגע בממון ואונאת דברים, כי עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו, ולכן אפילו לא הקניטו אלא בדברים, צריך לפייסו. ואם אינו מתפייס בפעם אחת, יחזור וילך פעם ב' וג', ויפייסנו בכל פעם במין ריצוי אחר. וכל פעם יקח עמו ג' אנשים. ואם אינו מתפייס בג' פעמים, אינו זקוק לו אלא אם כן רצה לעשות לפנים משורת הדין, אלא יעיד י' בני אדם ויאמר בפניהם שכבר בקש ממנו מחילה (בשם-מהרי"ל). וכשבקש ממנו זה כדין וזה אינו מוחל לו, נקרא חוטא ואכזרי, שאין זה ממידת ישראל אלא ממידת עשו, שעליו נאמר (עמוס א' יא) "כֹּה אָמַר יְהֹוָה עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח". ומכל מקום אם זה מכווין לטובה כדי שלא ירגיל בכך, מותר. ואם הוציא שם רע, אין צריך למחול לו, דאיכא דשמע (שאם כששמע) בשם רע או שמע שביקש ממנו מחילה ולא נפק מחשדא (יצא מחשד). ומכל מקום אם רוצה במידת ענוה, הוא ימחול לו גם בשם רע. ואם מת זה שחטא לו, אין לו מחילה, אלא אם כן יביא י' בני אדם ומעמידם על קברו, וילך על קברו יחף, ויאמר חטאתי לאלקי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו, והם ישיבו לו מחול לך מחול לך מחול לך ג' פעמים (בשם-א"ר), ואפילו הוציא עליו שם רע. ואם הוא מהלך ג' פרסאות, ישלח שלוחו. ואם חרפו לאחר מיתה, אין צריך לילך על קברו, אלא יבקש ממנו מחילה במקום שביישו, ואז צריך לעשות תשובה על שעבר חרם קדמונים שלא להוציא שם רע על מתים:
ואם יש לחבירו בידו ממון שיש לו תביעה עליו, יודיענו, אף על פי שחבירו לא ידע מזה כלל, ועלכל פנים יסדר לפני הרב ומורה צדק הענין בשלימות ובאמת בלא שקר, שאם לא כן אינו אלא כגונב דעת עליון, וישאל האיך ינהג. כללו של דבר, כל דבר שבממון לא יסמוך על הוראתו, כי היצר הרע יש לו התירים הרבה, כי אם ישאל למורה צדק שיורה לו הדרך על פי דרכי התורה, כדי שלא ישאר בידו ממון חבירו בעול:
מצוה לטבול בערב יום הכיפורים אף על פי שהוא טהור מטומאת קרי, ומכל שכן כששימש מטתו, כדי שיהיה נקי וטהור ביום הקדוש. ומכל מקום אין מברכין על הטבילה. ועיקר זמן הטבילה לאחר חצות. ומיהו הרוצה להקדים, לא יקדים משעה ה' על היום שעה אחת קודם חצות. (ואני אמנון מוסיף-מנהג הנשים ללכת בערב יום הכיפורים למקוואות הנשים לטבול וגם הרווקות הולכות לטבול שזו להם הזדמנות פז. ואין מברכים על טבילה זו).