תשליך על הנהר בראש השנה באומן
ביום ראשון של ראש השנה אחר מנחה הולכין אל הנהר לזכר העקידה. משום שמובא במדרש, כשהלך אברהם אבינו ע"ה לעקוד את יצחק בנו, הוליכו השטן במים עד צוארו, ואמר אברהם הושיעני י"י כי באו מים עד נפש, וניצל. ורגילין לילך למקום שיש בו דגים, לזכור שאנו משולים לדגים חיים שנאחזים פתאום, כך אנו נאחזים במצודת המות והדין, ומתוך כך יהרהר יותר בתשובה. ואם חל בשבת הולכין ביום שני של ראש השנה ואסור לומר אני הולך להשליך העבירות. ואומרים אלו הפסוקים שסודם רב ורם, כנודע לבעלי קבלה:
אומר רבי נחמן מברסלב: הָראֹשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ
גָּדוֹל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה בִּירֻשָּׁה
מֵאֲבוֹתַי, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי זֹאת בְּמַתָּנָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ
מַהוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה. לֹא מִבָּעֲיָא אַתֶּם כֻּלְּכֶם בְּוַדַּאי תְּלוּיִין
בָּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלוּי
בָּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי: (חיי
מוהר"ן ת"ה).
חסידי
ברסלב מסבירים כי כבר בלילה הראשון של החג, לאחר תפילת ערבית של ראש השנה, הצדיק
פועל וממתיק את כל הדינים מעל הבאים אליו, ולכן הם יכולים להיות בשמחה גדולה לאורך
כל ימי החג.
ובמנחה שלמחרת "מתבצע התשליך". על מנת שנהיה נקיים לגמרי צריך כל אחד לעשותו, שאם נשאר כל שהוא, להתנקות, ובפרט שזה יעזור להבא.
לא
יאמר בקול את הי"ג מדות של השם רק מכווים בהם:
יהוה יהוה
אל רחום חנון | א מִי אֵל כָּמוֹךָ ב נוֹשֵׂא עָוֹן ג וְעוֹבֵר
עַל פֶּשַׁע | ארך אפים | ד לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ ה לֹא הֶחֱזִיק
לָעַד אַפּוֹ ו כִּי | ורב חסד ואמת נוצר חסד | חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
ז יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ ח יִכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ | לאלפים נושא |
ט וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם: י תִּתֵּן אֱמֶת |
עון ופשע וחטאה | לְיַעֲקֹב יא חֶסֶד לְאַבְרָהָם יב אֲשֶׁר
נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ | ונקה | יג מִימֵי קֶדֶם: ג"פ
ה' ארך
אפים ורב חסד | א מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ ב עָנָנִי בַמֶּרְחַב יָהּ
ג יְהֹוָה לִי | נושא עון ופשע | ד לֹא אִירָא ה מַה יַּעֲשֶׂה
לִי אָדָם: ו יְהֹוָה לִי | ונקה לא ינקה פוקד עון אבות | בְּעוֹזְרָי
ז וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי: ח טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה | על
בנים על שלשים ועל רבעים | מִבְּטֹחַ בָּאָדָם: ט טוֹב לַחֲסוֹת
בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים:
כמו בתפילה פונים לשם בהודיה ותשבחות. ואחר באים התחינות והבקשות. שקבלנו את החיות ממנו אך החומר העכור אשר הוא שרת לנשמתנו היה בעוכרנו אנו אסורים בגלות הגוף. כיון שזו שעות רצון שבשעה זו עלו למרומים משה יוסף ודוד ותקוותנו שפעלנו בחודש הרחמים למרק את עוונותינו ואם עדין משהו בנו הנה כעת בנו להתמרק. ועוד פונים שוב לשם יתברך שיהיה עתה שעת רחמים ונהיה בין הצדיקים כפי שנאמר: צדיקים גמורים-נכתבים ונחתמים לאלתר (מיד) לחיים. רשעים גמורים-נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. בינוניים-דינם תלוי ועומד מראש השנה ועד יום הכיפורים. אם זכו ועשו תשובה – נכתבים לחיים, ואם לא זכו – נכתבים למיתה.
ושוב פונים התשבחות לשם: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהֹוָה, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: הוֹדוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ: שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה: כִּי יָשָׁר דְבַר יְהֹוָה, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה: אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְהֹוָה מָלְאָה הָאָרֶץ: בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם: כּוֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת: יִירְאוּ מֵיהֹוָה כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל: כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד: יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ: מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהֹוָה, רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם: מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: הַיוֹצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם: אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ: שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, וּבְרוֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט: הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב: נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַיהֹוָה, עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא: כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ: יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ:
ושוב פונים בתחנונים לשם: וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אֵל עֶלְיוֹן מֻכְתָּר בִּתְלֵיסַר מְכִילִין דְּרַחֲמֵי, שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ עֵת רָצוֹן לְפָנֶיךָ וְתִהְיֶה עוֹלָה לְפָנֶיךָ קְרִיאַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁבִּפְסוּקִים מִי אֵל כָּמוֹךָ, הַמְכֻוָּנִים אֶל שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אֵל רַחוּם וְחַנּוּן וְגוֹ', אֲשֶׁר קָרִינוּ לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ הִשַּׂגְנוּ כָּל הַסּוֹדוֹת וְצֵרוּפֵי שֵׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵהֶם וְזִוּוּגֵי מִדּוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר אֶחָד בְּאֶחָד יִגָּשׁוּ לְהַמְתִּיק הַדִּינִים תַּקִּיפִים, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתֵינוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ תְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ וְנִהְיֶה נְקִיִּים מִכָּל טֻמְאָה וְחֶלְאָה וְזֻהֲמָא, וְיַעֲלוּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ, וְיִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ בְּמִדַּת טוּבְךָ, אַתָּה אֵל יְשׁוּעָתֵנוּ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים. וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ תִּתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם חַיִּים שֶׁל טוֹבָה חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוֹד לַעֲבוֹדָתֶךָ, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה, וְזָכְרֵנוּ לְחַיִּים מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים, וּקְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ זְכֻיּוֹתֵינוּ:
ומסיימים
בתפילת דוד המלך ע"ה:
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהֹוָה: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמוֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְהֹוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשׁוֹמְרִים לַבּוֹקֶר שׁוֹמְרִים לַבּוֹקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה כִּי עִם יְהֹוָה הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו:
ולסיום בקול
גדול שבע פעמים:
לְעוֹלָם יְהֹוָה דְּבָרְךָ נִצָּב
בַּשָּׁמָיִם:
(תהילים קי"ט)
(אפשר לבחור מהנוסחים במחזור של ראש השנה את
הנוסח שמדבר אליך)
