פרשת ויצא וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת                                           אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם

השבת בלומדי את הפרשה  עם ה"דגל מחנה אפרים"  אומר המחבר כך:

(בראשית מ"ו א) וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק: יֵשׁ לְהָעִיר בְּכָאן בְּתֵבַת בְּאֵרָהּ וְלֹא כְּתִיב "לִבְאֵר" וְאַף שֶׁרָשִׁ"י פֵּרֵשׁ בְּכָאן כְּמוֹ "לִבְאֵר" וְהָיִינוּ עַל דֶּרֶךְ כָּל תֵּבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶד בִּתְחִלָּתָהּ הֵטִיל לָהּ ה' בְּסוֹפָהּ מִכָּל מָקוֹם בְּוַדַּאי הַתּוֹרָה מְרַמֶּזֶת לָנוּ מָה, בְּשִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן, וְלֹא כְּתִיב בְּפֵרוּשׁ "לִבְאֵר" כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָ"אוֹר הַחַיִּים" אֵצֶל וַיֵּלֶךְ חָרָנָה עַיֵּן שָׁם.

"יצאתי" לעיין שם ב"אור החיים". כיון שהוא ארוך אקצר ואסביר: יצחק שולח את בנו אל לבן אחי אמו. וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה (בראשית כח א) עשו אחי יעקב חשב להרגו אך חכה שאביהם ימות. אך שמע שאביו שלחו לחרן כאן מצא הזדמנות להרגו ושולח את אליפז בנו. וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: (בראשית כח י).

ורק יוצא יעקב ואומר לנו הפסוק הבא: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ המקום הוא בית אל אשר הוא הר המוריה הוא המקום עליו יעמוד בית המקדש. ולמה עצר שם יעקב? כיון שחש בסכנה מצד אחיו עשו. מהו ויפגע במקום עמד בתפילה שתיכף שיצא מבאר שבע הלך חרונו של עשו. אומר האור החיים: הגם אמרו כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופה (מסכת יבמות דף יג/ב) ולומד האור החיים מן הפסוק "ויצא יעקב..וילך חרנה" יעקב יוצא, וההולך חרנה, הוא חרונו של עשו.

וכעת אשוב אל הדגל, מה לומד הוא מן "בארה". וכך אומר: כְּשֶׁרָאָה יַעֲקֹב שֶׁבָּא לִבְחִינַת יִרְאָה מִיָּד רָאָה לְקָרֵב הַיִּרְאָה אֶל הַשֹּׁרֶשׁ הַיִּרְאָה הַפְּנִימִיּוֹת וְהָעִקָּרִיּוּת שֶׁהוּא פַּחַד יִצְחָק וְהוּא שֶׁרִמֵּז הַפָּסוּק וְיָבוֹא יַעֲקֹב "בְּאֵרָה" מִסְפָּר יִצְחָק (בארה=יצחק), הָיִינוּ שֶׁבָּא לִבְחִינַת יִרְאָה וּפַחַד בְּחִינַת יִצְחָק וּלְכָךְ וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק הָיִינוּ שֶׁרָאָה לְקָרֵב וּלְדַבֵּק אוֹתוֹ הַיִּרְאָה וְהַפַּחַד אֶל הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁהוּא פָּחַד יִצְחָק וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַחַר כָּךְ אַל תִּירָא מִשּׁוּם דָּבָר מִרְדָה מִצְרָיְמָה, אַף שֶׁיִּרְאָתְךָ יִרְאָה עֲמֻקָּה הִיא וַאֲמִתִּית, גַּם כֵּן כַּיָּדוּעַ זֶה שֶׁיִּרְאָתוֹ הָיָה שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם חָס וְשָׁלוֹם בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, עִם כָּל זֶה אֵינוֹ חָשׁוּב יִרְאָה כְּלָל, כִּי אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְכוּ'. וְכֵיוָן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁם אָז בְּוַדַּאי בְּטֵלִין כָּל  הַיִּרְאוֹת הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם וּלְכָךְ לֹא תִּירָא מִמָּה שֶׁאַתָּה יָרֵא וְהַבֵּן.

ואסכם, מכאן למדתי, כָּל תֵּבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶד בִּתְחִלָּתָהּ הֵטִיל לָהּ ה' בְּסוֹפָהּ. צריך לחקור מה רומזת לנו אותה המילה כשהטיל ה' בסופה. יוצא לעבודה...