יום חמישי, 27 ביוני 2013

קורח שפיקח היה


אנסה לברר על מה חלק קורח. ואשתדל במאוד מאוד לא ליפול לצד הפוליטיקה. כיון שלהיכן שמתקרבים סביב קורח מתעוררת אסוציאצית הפוליטיקה, כיון שקורח הוא זה שהמציא את הפוליטיקה, ואשתדל לברוח ממנה.
קורח פיקח היה. לא רק שראה קורח שיוצא ממנו שמואל הנביא ששקול כמשה ואהרן יחד, אלא ידע להסתכל גם לאחור ולראות את המחלוקת מתחילת הבריאה ועד אליו. וניסה לעורר אותה לתועלתו האישית ולא פחד כיון שראה שיש לו המשכיות חשב שיצא חי מהעסק. אך לא כך חישב לו השם "רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום".
לאורך כל הדרך מתעוררת מחלוקת סביב השוויון. חוה אוכלת מן התפוח ונותנת לבעלה שאם תמות ימות גם הוא. קין רוצה להשתוות להבל. דור המבול רוצה להשוות את כל החי. דור הפלגה רוצה ליצור מוטציות שוות. עבודת האלילים באה לישר את הכל לקו אחד. חוזר קורח ומכריז "רב לכם כי כל העדה כולם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה".
שורש מחלקות השוויון לא באה ממקום טוב, אלא, בעל רגשי הנחיתות רוצה להתעלות על הצד השני.
נחזור שוב לבראשית "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם". לכאורה יש כאן שלמות אין מחלוקת הכל מחובר. "ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ". הזכר והנקבה מחוברים ומקבלים את ברכת האלהים שניהם בשווה.
מבין האדם שיש לו משימה של התעלות, ובמצב הנוכחי לא יוכל להגיע אליה, אלא צריך הוא להיות בבחינת אלוהים על מנת להדבק באלוהות. ואת הבחינה הזאת יוכל לרכוש אם האלוהים יפריד אותו לזכר ונקבה, והוא בעצמו יחבר כפי שעשה האלוהים. ואם יצליח הרי הוא "אדם". ואז מופרדת החבילה. ואכן מתחבר הזכר אל הנקבה (ובורא) ומוליד זכר ונקבה את קין ואת הבל.
חוה היא זו שמיועדת להיות הצינור להמשכת החיים. אך היא לא מסתפקת בזאת נראה לה חיסרון. (אולי בפעם אחרת יהיה בי הכח לצלול בעומקים כאלו) ואז רצונה להשוות הכוחות. נשאר לה הזכות להיות צינור החיים אך נאמר לה "אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך". מכאן והלאה, ההיפרדות והתחברות לא מוצא לתיקון. אך קין המשול לחומר חושב לעשות מעשה ולהיפרד מאחיו הבל המשול (לרוח) לצורה. ואכן עושה! רואה קין את נחיתותו כיון שהוא צריך (לקיים מצוות) לעבוד את האדמה, על מנת להיות אדם. ואילו הבל אחיו עסוק בהבל ברוח (רואה) רועה צאן. מנסה קין להצליח מאיפה שנכשלה חוה. להפוך את הפנימיות לחוץ כיון שלא הצליחה מנסה קין דרך חדשה להפוך את החיצוניות לפנימיות.
התורה רומזת לנו זאת. ששניהם מביאי חומר המשמש לבוש חיצוני קין מביא פשתן שממנו טווים חוטים. והבל מביא צמר שממנו טווים חוטים. כשלוקחים את שניהם יחד אומרת לנו התורה שהמעשה אסור! זה נקרא שעטנ"ז (חיבורם מביא לחורבן). וקין שפיקח היה ידע זאת וגורם להיפרדותו מן הבל שהחומר נפרד מן הצורה. והתורה קוראת למעשה "רצח". שהרי הצורה לא יכולה להתקיים ללא החומר. ואילו החומר כיון שיש לא את היצר הרע הוא החומר התוסס יכול להתקיים אך באופן זמני ולא נצחי. ומכאן האדם (בורא) מוליד כצלמו.
ומגיעים אנו אל קורח. מחלק משה את עבודת המשכן לכהנים וללוים. קורח מקבל להבנתו את העבודה הבזויה, לשאת את כלי המשכן על כתפו. ואפילו לנשיאות לא התקבל. הוא רואה זאת כעבודת סבלות. כאותה אשה שראתה את נשיאת החיים בבטנה כסבלות. קורח בקינאתו לא ראה שנשיאת ארון הקודש הוא המכובד שבתפקידים. מרים על כתפו את השכינה. ניצל את פיקחותו וערמומיותו ורצה להחריב את העולם. כפר בכל! ניסה להגיד שאם כולם שווים לפני השם אין צורך באחד מרומם מעל כולם. חלק הוא על כל המצוות. שהרי בציצית נותנים את החוט תכלת על מנת שזה יזכיר את הים, והים את השמים, והשמים את כסא הכבוד, וכך יקבל הלובש את הציצית יראת שמים. אמר קורח טלית שכולה תכלת צריכה חוט? העם כולו קדוש, למה לנו מצוות? בית מלא ספרים צריך קלף קטן בכניסתו? ובכך יסד כפירה מתמשכת לאורך דורות. דעה הרווחת ברדודים שאפשר להיות בן אדם ללא מצוות.
אומר הרב אבולעפיה בספרו גן נעול "דע כי כלל כל הקבלה נכלל בשני עניינים הנזכרים "בספר היצירה". האחד מהם ידיעת עשר ספירות והשני ידיעת כ"ב אותיות, וצריך שישתדל המקבל שמקבל שמות הספירות תחילה לקבל שפע אלהי מהם בעצמם לפי מדותיו. וידבק בכל ספירה וספירה מהם לבדה ויכלול דבקותו עם הספירות כולן יחד ולא יקצץ בנטיעות. ויעיין תחילה בספירה העשירית בכלל שהיא:
הראשונה והיא הקרובה לו, ושמה צדק. והיא השכינה ונקראת בשמות רבים, והמשיגה הוא המדבר ברוח הקודש. ורמזה "ולמשח קדש קדשים" "ולהביא צדק עולמים" (דניאל ט' כד'). וצריך המקבל לרדוף אחר זו ההשגה בכל כחו שלו, "צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ" (דברים טז' כ'), ונאמר "צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה" (תהלים קיט'). "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב' ד'), ורבים מהם עד אין מספר". עד כאן מגן נעול.
להיות בן אדם אפשר רק על ידי הדבקות בשם. והדבקות בשם באה תחילה דרך הספירות ולפי מידותיו. דהיינו שיעיין בכל ספירה ויוציא ממנה דרך עבודה. ומתחילים מן הספירה הקרובה אלינו דהיינו "מלכות". ובעבר נקראה בשמה הנוקב "צדק". דהינו חייב הרוצה להדבק בשפע תחילה לחפש את הצדק. זה יחבר אותו לאותה הספירה. ייתן לו את תחושת ההבנה בה, ויזכה לדבקות. ומהו צדק אומר הפסוק "צדק צדק תרדוף" הצדיק הוא רודף הצדק. ומהו צדיק זוהי מדרגה עכשווית. הצדיק נקרא רק כשפועל צדק!
יש לנו שלש מדרגות 1. צדיק 2. חסיד 3. מתנבא. הפשוט מהן הוא הצדיק בכל רגע נתון שמקיים מצוה נקרא צדיק, דהיינו הרדיפה אחר המצוות הופכת אותו לצדיק. היפך הגמור מקורח, שעל ידי קנאתו מרד בכל וניסה להפיל את כולם למרדו, שימרדו במצוות. "תמות נפשי עם פלשתים". לא לי ולא לכם. ינק קורח בכפירתו את ארס הנחש הקדמוני. שפיתה את חוה למרד, והארס שקיבלה היה בכוחו לפתות את האדם. וקורח בלע את כל הארס הזה! שעונשו היה שיבלע באדמה בחיותו ושם יחיה ועפר לחמו "ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך". על כן נזקק השם ליצור ברייה שיראו כולם עד להיכן טעה קורח. ואותה בריה מצטיירת כנחש ענק כולו עפר ואותה האדמה פערה את פיה ובלעה אותו חי, ושם משכנו ועפר לחמו. כפי שרצה להחריב את העולם החריב השם את עולמו של קורח. ואנו ניקח לקח טוב ונרדוף אחר המצוות, כנאמר "צדק צדק תרדוף למען תחיה". 

אין תגובות:

פרסום תגובה

שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה