יום שבת, 6 באוגוסט 2011

הקדמת מתתיהו דלקרוט ל"שערי אורה"

הבאתי חלק מהקדמתו של הרב מתתיהו דלקרוט מפרש ה"שערי אורה" לרבי יוסף ג'קטלייא. צריך לעיין בו במתינות ובפרט בחלוקה הנפלאה בעניין נפש רוח נשמה ואלו דבריו:
"ראשית כל דבר האל יתברך הוא ראשון לכל וקדמון לכל ונשגב על כל והוא נקרא עילות העילות. וקודם שנברא העולם היו כל הדברים כמוסים ונסתרים אתו ולא נודע מה שהיה בכוחו כמו שאמרו חז״ל קודם שנברא העולם לא היה אלא הוא ושמו בלבד. כי יחסו העשר ספירות כולם בשם העצם כמו שיתבאר. עוד אמר שלא היה נודע אלא הוא ושמו בפשיטתו ולא בהוראתו כי היו המידות כולם כמוסות וגנוזות באין סוף באחדותו הפשוט. עד שעלה במחשבתו לברוא עולם בברואים יכירו וידעו דרכיו ופעולותיו ונתגלה לכל אחד כפי עצם כחו להשיג ולראות פרסום אמיתתו. וזה גילה על ידי הספירות שהם עצם כבודו ומידותיו אשר בהם פעל ועשה. כי הכרת השם יתברך ע"י מידותיו כדרך שהנשמה על דרך משל נראית וניכרת אמיתתה ע"י כחותיה ופעולותיה באיברי גופה . ואל תחשוב כי זה היה התחדשות בו ושינוי רצון אצלו ועניינים חלוקים. כי אלו הספירות הם כוחותיו נמצאו בו בפועל תמיד רק שהיו כמוסים ואחודים עמו לאחד. והם הם תוארי פעולותיו ומידותיו אשר נתגלו אח"כ ולא היו התחדשות בריאה כי אם התגלות אמיתות הדבר הנעלם שנתגלה לנבראים ע"י מדרגות מדרגות. כי השגתן בפשיטות נמנעת, כי השכל לא ישיג הדברים כי אם בתוארים עצמיים או מקריים או ע״י פעולות. כן הייתה גילויו יתברך ע"י פעולותיו, ויחסום בתוארים אמצעיים אלו ונספרים במספר עשר אף כי כולם אחד ומכוחו המיוחד יבואו ואליו ישובו.
ויש להתבונן כמו זה מפעולות האדם איך יצאו ממקום הנשמה אשר המשלנו באמצעות איברי הגוף. ולפי האמת אין אמצעי לה רק מקום התגלות כוחה. ותחילת התפשטות כוח הנשמה הוא במחשב"ה ומכח המחשבה תשוב להיות חכמ"ה ומשכלת, ואחר מבינ״ה הנאות מהבלתי נאות והדברים האלה מיוחסים אל המוח ונקראים (נשמה) ביחוד.
עוד יצא מן הלב כח המרגיש ומתנועע כל האברים לפעולתם ברוח חיים, ואחר מעורר לטוב ולרע ולממוצע פעמים יעורר לחנן ולחסד, איש חסד ופעמים כאשר יראה מעשה רע הנה יעורר לכעוס ויעלה עשן באפו להתנקם באכזריות. וכאשר יראה מעשה טוב ימשוך רצון ונחת רוח מן המוח דרך חוט השדרה לרח"ם ולהטיב במשפט וצדקה ונקראים הכחות האלה ביחוד (רוח).
עוד יצא מן הכבד כח הזן והמגדל, ואחר המתאוה ונקרא הכח הזה (נפש) והוא נוטה אל הדברים הגשמים ומקיים הגוף מדת זמן האפשרי.
עוד נתבונן בכח הקושר כל הדברים האלה ומנהיג אותם כראוי והוא המזג והטבע אשר בכל איש ואיש לפי הרכבתו. וידוע הוא שאין כל הפעולות האלה כי אם מכוח הנשמה ודבקים בה והם הם כוחותיה הנשפעים ומתגלים ממנה. ואף כי נקרא לזה רוח ולזה נפש הנה הוא בבחינת התקרבות אל הגשמיות. אבל היא הנשמה לעולם בלתי מתחלקת ונפרדת רק עצם אחר ונעלם ובלתי ידוע מהותה אצלנו רק נאמר שהוא כוחני על כל הפעולות האלה. כי טבע המקור ראוי שימצא בנחצב ממנו וכן בהיפך ויתגלו הפעולות ע"י האמצעים הנזכרים.
כן נוכל לצייר על דרך המשל האצילות או התפשטות או זוהר או ניצוץ תקראהו כמו שתרצה שנתגלה לברואיו מאמיתות מהותו והוא כוח האלוהות מיוחס ומתואר באמצעיים אלו שיצאו לפועל בהדרגה מאצילות לאצילות בבחינת הברואים. אף כי היה כולו בבלתי זמן ובלתי חלוקה. ועל כן קיימו וקבלו המקובלים וסדרו לנו סדר האצילות וקראוהו ספירות על שם הזכות והבהירות מלשון לבנת הספיר. וכמו שהדבר הספיריי יתראו בו הצורות כך הספירות הם דפוס וצורות כל הנמצאים והם בלתי תוספת בהם כמו שהתראות הדברים בדבר הספיריי הוא מבלי תוספת בו .
והחכם רבי עזריאל אמר כי הספירות הם כח שווה לכל דבר ותמורתו כהתראות הדברים ההפכיים בדבר הספיריי בשווה וכן ההוויות הנעלמות בעמקי האין מתגלים בהם ונפעלות על ידיהם ואינם תוספת וריבוי בעילת העילות כתוארים שלנו, כמו שכל הדברים מתגלים ונפעלים בדבר הספיריי לעין הרואה בו ואינם תוספת וריבוי בו. ולכך הותר לתארו יתברך במידות אלו. ואמרו כי כאשר רצה השם יתברך לפרסם אמיתתו ולברוא עולם התנוצץ ממנו כח מאוריי על הבריאה ייחסוהו למחשבה. כאשר יחשוב הבנאי על דרך משל על בניינו ומתחכם ומתבונן על בניינו בעת התחלתו. וקראו לו כתר עליון כי הוא מכתיר הכל.
ואז נתגלה עוקץ היו"ד משם העצם ואותו האור התנוצץ (טעם נקרא כתר) לתר"ך ניצוצי אור כמניין כתר ולא נפסק מן הכתר עד שהתנוצץ ממנו בהדרגה ניצוץ החכמה ונתגלה עובי היו״ד, ומתנוצץ גם כן לל״ב ניצוצות קראם ל"ב נתיבות חכמה. ולא הפסיק כח ניצוץ המאוריי הזה עד שהתנוצץ ונאצל מחכמה גם כן בהדרגה ניצוץ קראוהו הבינה מתפוצץ לנ' ניצוצות קראום נ' שערי בינה ונתגלה אות הה״א. וכן מהבינ״ה התנוצץ ונאצל כוח קראוהו חסד בע"ב ניצוצות לע״ב גשרים קראום ע״ב שמות קודש הידועים היוצאים מפסוק ויסע ויבא ויט. וכן מהחסד הפחד במ״ב ניצוצות קראום עליהם שם בן מ״ב הידוע היוצא מבראשית עד ב' ובוהו. וממנו התפאר"ת מתנוצץ לע' ניצוצות קראום ע' ענפי אילן, ואלו נכללים בשני גוונים לובן ואודם דו פרצופין שהם ע״ב ונכללו בי"ב שמות ההוי"ה. כי השם בגלגולו י"ב ובצירופו ע"ב כמו שתאמר כי אי אפשר לי"ב ענפים לפחות מכל אחד ו' קצוות (ו׳ פעמים י"ב הם ע״ב) מעלה ומטה ימין ושמאל פנים ואחור הרי ע״ב. וכנגדם שם של י"ב היוצא מפסוק י"י מלך י"י מלך י"י ימלוך בחילוף נקודותיהם. ויש אומרים כי הוא יוצא מצירוף י"ב אותיות שהם אהי"ה ויהו"ה ואדנ"י. ונתגלה אז ה-ו' מהשם ומהתפארת יצא הנצ"ח ומהנצח יצא ההו"ד ומההו"ד היסו"ד,
ואחר יצא כח הקושר כל הכחות ומנהיג הכל קראוהו המלכות ונתגלה ה-ה' אחרונה מהשם ונתנו להם ציור כתר למעלה ולמטה ממנו לימין החכמה ולשמאל הבינה ולמטה מהם מימין החסד ולשמאל הפחד להורות על הדין והחסד על הטוב, וציירו התפארת למטה מהם באמצע מכריע אך נוטה קצת אל הימין שהוא ברחמים יותר. ולמטה מהתפארת אל הימין נצח ואל השמאל הוד, ויסוד למטה מהם באמצע מכריע ג"כ ונוטה קצת אל השמאל. ולמטה מהיסוד המלכות נוטה אל השמאל יותר. ומה שציירו ימין כנגד ימינו של אדם וכן שמאלו זהו על דרך וראית את אחורי ופני לא יראו והבן".

אין תגובות:

פרסום תגובה

שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה