יום שבת, 29 באוגוסט 2009

תלי גלגל לב

אומר ספר היצירה: "שלשה אבות ותולדותיהן ושבעה כוכבים. וצבאותיהן ושנים עשר גבולי אלכסונין וראיה לדבר עדים נאמנין עולם שנה נפש חק שנים עשר" ושבעה ושלשה ופקידן בתלי וגלגל ולב, שלשה אש ומים ורוח אש למעלה ומים למטה ורוח חק מכריע בינתים וסימן לדבר האש נושא את המים, מ"ם דוממת שי"ן שורקת אל"ף חוק מכריע בינתים:
תלי בעולם כמלך על כסאו. גלגל בשנה כמלך במדינה. לב בנפש כמלך כמלחמה.
עד כאן מספר היצירה.

התלי הוא אוחז בעולם, הוא מימד המקום. הגלגל הוא מניע את השנה, הוא מימד הזמן. הלב הוא עוטף את הנפש, הוא מימד הנקודה.

שם בלב טמון הניצוץ האלוהי. כל עבודתנו הוא לגלות אותו, זוהי העבודה שבלב. כל המאמרים שהבאנו מקודם באים על מנת לפתוח את הלב, להסיר את ערלת הלב, את אטימות הלב, להפוך לב האבן ללב בשר. כמו שאומר הנביא (יחזקאל לו כה) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם:"

ואז מגיעים את הנפש שחבויה עמוק עמוק בלב.
כשחודרים ברוח בעזרת רוח אלהים מרחפת על פני המים. שהמים הם ים שאין להם סוף ואז עולים לאש. הוא הניצוץ הבוער ואיננו אוכל. ואותו הניצוץ הוא העולה בית השם ומגיע לנפש העליונה, שבכל כסופה ובכל מעודה רוצה היא להידבק בשם.

ומשה שהרבה בעבודת הלב עד שהגיע אל נפשו העליונה המשתוקקת להידבק בשם. אותה הנפש העליונה היא הנמצאת במחצב הנשמות כפי שמסביר רבי חיים ויטאל בשערי קדושה החלק ג' בשער ב':
"וכבר נתבאר (עץ חיים שמ"ז פ"ז) כי מן הבריאה ולמטה הכל נקרא עץ הדעת כלול טוב ורע, אלא שבכל מדרגה מהם מתמעט הטוב ומתרבה הרע, עד שנמצא שהעולם השפל רובו רע ומיעוטו טוב. גם נתבאר, כי לעולם הרשע מכתיר את הצדיק ולכן הטוב נקרא פרי והרע נקרא קליפה המלבשת את הפרי ולא זו בלבד, כי אפילו האורות הטובים הם על דרך זה, כי היותר זך ורוחני שבהן מתלבש בתוך שאר האורות, וכן כולן כפי סדר מדרגותיהם. וכבר נתבאר בשער שקדם איך האין סוף פנימי מכולן וחוצה לו הספירות בסדר מדרגותיהם כתר פנימי מכולם ומלכות חיצונה מכולן:
ועתה נבאר מה שלא נתבאר שם. והוא כי כמו שזה האור המיוחד הנקרא עולם העשר ספירות בתמונת אדם אחד, כן יש עוד אור אחד הנקרא מחצב הנשמות של בני אדם נכלל ממש בכל אותם פרטי הבחינות שנתבאר באדם של העשר ספירות שהוא הנקרא אלהות גמור והוא מתלבש תוך האור הזה הנקרא מחצב הנשמות בכל פרטיו:
עוד יש אור אחר בצורת אדם הנקרא מחצב המלאכים, שממנו נחצבו כל המלאכים וגם הוא נכלל מכל פרטים הנזכרים כולן והוא מלבוש חיצון על אור מחצב הנשמות:
ועוד יש אור אחד מעט ונקרא אור חשוך וכלו דינים קשים שממנו נאצלו כל הקליפות שבאותו עולם, ומלביש על אור מחצב המלאכים וגם הוא תמונת אדם. וחוצה לכל אורות הנזכרים הם הרקיעים עצמן שבאותו עולם והם הנקראים גוף לאותו עולם, ובפנים ממנו חמשה אורות הנזכרים, אור האין סוף כפי ערך אותו עולם לפנים מן הכל, ועליו אור העשר ספירות, ועליו אור מחצב הנשמות, ועליו אור מחצב המלאכים, ועליו אור מחצב הקליפות, ועליו העולם עצמו שהן הרקיעים גוף האורות הנזכרים. ואחר כך בזה הגוף הנקרא רקיעין נבראו שם תולדות העולם ההוא והם כלולים מכל הבחינות, כי כל אחד מהם יש לו כח נמשך מן הרקיעין והוא גוף שלו, ובתוכו אור הדינין, ובתוכו אור המלאכים, ובתוכו אור מחצב הנשמות, ובתוכו אור העשר ספירות, רוכב עליהם ומחיה כולן. ואותו הכח הנמשך מאור מחצב הנשמות נקרא מזל עליון של נפש האדם השפל, והבן זה מאד.
עד כאן משערי קדושה.
וממילא מובן שאדם שהכיר ודבק בנפשו דרך רוחו עולה נפשו את נשמתו הוא האני שבו ומכיר הוא את האני שבו שעולה עד שורשו העליון שהוא במחצב הנשמות ושם מהשמחה שפגשה נפשו התחתונה את נפשו העליונה יורד השפע אל האני שבו השפע הזה הוא הנבואה.
הוא מה שנאמר שהוציא שכלו מן הכח אל הפועל והשיבו אל הפועל האלוהי כל זה באמצעות השכל הפועל. שעוד נבאר עניינו, ועוד נבאר בהמשך איך בפועל הגיע משה למה להגיע.

2 comments:

  1. ממתינה להמשך...

    תודה.

    השבמחק
  2. שלום אמנון,
    מאמרייך מענינים ומוסיפים ידע רב על סיפורי התנ"ך המוכרים.
    תודה לך על ההסברים והפירוט.

    המשך לפרסם, ישר כוח!

    השבמחק

שלום וברכה
תגובות ענייניות יתקבלו בברכה